ראש העיר יקבל שכר על הימים ששהה במעצר בית

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, קיבל לאחרונה את תביעתו של מוטי מלכה, ראש עיריית קריית מלאכי לשעבר, וחייב את העירייה לשלם למלכה משכורת עבור התקופה בה שהה במעצר בית.
כזכור, מלכה נעצר בשנת 2012 בחשד לעבירות אונס ושוחד, ושהה במעצר 16 יום. לאחר מכן שוחרר, ושהה עוד 65 ימים במעצר בית. בהמשך הוגש כנגדו כתב אישום והוא הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של הטרדה מינית, מרמה והפרת אמונים.
מלכה דרש לקבל תשלום של 410,521 אלף ש"ח, הכוללים שכר עבודה של אותם ימים בתוספת פיצויי הלנת שכר. לטענתו בזמן ששהה במעצר בית המשיך לעסוק בענייני העירייה, נפגש עם גורמים מסויימים ולא קיבל הודעה שסמכותו עברה למישהו אחר. מלכה הוסיף כי הוא אמנם נעצר בחשד לעבירות של אונס ושוחד, אך בסופו של יום הוגש נגדו כתב אישום מינורי, כך שבמקרה זה יש לשלם לו את שכרו המלא.
העירייה טענה מנגד כי היא כפופה בנושא זה להוראות משרד הפנים, ואינה יכולה להחליט על דעת עצמה לגבי תשלום שכר. כמו כן טענה כי לא ניתן להחשיב את תקופת המעצר המלא כימי עבודה, מאחר ובמהלך המעצר לא היה באפשרותו של מלכה לעבוד ורק נדרש לחתימה על מסמכים כמורשה חתימה.
בנגוע לתקופת מעצר הבית טענה העירייה כי לא ניתן להחשיב את הימים האלו לימי עבודה מלאים, שכן לכל היותר עבד מלכה 12 שעות בכל התקופה, שהן שוות ערך לשני ימי עבודה בלבד.
התביעה התבררה בפני השופטת יעל אנגלברג שהם. את מלכה ייצגו עורכי הדין גיל קונפינו ואלי שומרון, ומנגד את העירייה ייצגו עורכי הדין עוופר שפיר וענת נבל. השופטת הבהירה בתחילה כי "עובד שאינו פנוי לביצוע העבודה, אינו זכאי לשכר עבודה".
השופטת הזכירה את הוראות סעיף 19א לחוק הרשויות המקומיות, לפיו ראש עירייה מושעה זכאי לתשלום בשיעור של 50 אחוז משכרו. לעניין השאלה האם מלכה עבד בפועל או לא, ציינה השופטת כי "עבודת התובע אינה כרוכה בהתייצבות במשרדי העירייה בשעות מוגדרות. התובע לא נדרש להדפיס כרטיס נוכחות". השופטת גם התחשבה בכך שאמנם נאסר על מלכה להכנס לתחומי קריית מלאכי, אך לא נאסר עליו לעסוק בענייני העירייה.
בסיכומו של דבר קיבלה השופטת את רוב טענותיו של מלכה, אך קבעה תשלום מופחת בהרבה מזה שדרש בכתב התביעה. השופטת הדגישה כי ברור שמלכה לא עמד לרשות העירייה באופן מלא, ולכן יש להורות על תשלום שכר בשיעור של 75 אחוז, שיעמוד על כ-170 אלף ש"ח.