בית המשפט העליון, בראשות הנשיאה אסתר חיות, נדרש לאחרונה לשאלה האם הבעת דעה של שופט במסגרת דיון קדם משפט לגבי סיכויי התביעה מהווה דעה קדומה לגבי ניהול ההליך.
התיק הוא תביעתו של יהושע פישלר כנגד משרד ג.א. ארליך בע"מ המתמחה בפנטנטים, בשל טענה להפרת הסכם בין הצדדים. לטענתו של פישלר, המשרד התרשל בהגשת אגרות חידוש עבור הפטנט שלו.
בדיון קדם המשפט שנערך בתיק בבית המשפט המחוזי ניתנה החלטה לפיה, "לאחר שבית המשפט שיקף לתובע את הסיכונים והסיכויים בניהול התיק, והצביע על הקושי הרב בניהולו, התובע יודיע את עמדתו לגבי המשך ניהול ההליך בתוך 14 יום.
ככל שיעמוד התובע על המשך ניהול ההליך אזי הנתבעת תהיה רשאית להגיש בהתאם להצהרתה בקשה לחיוב בערובה בתוך 30 יום מהיום".
על החלטה זו הגיש פישלר ערעור לבית המשפט העליון בטענה כי השופטת גיבשה דעה מוקדמת על התיק ולמעשה המליצה למשיבה להגיש בקשה להפקדת ערובה, ועל כן יש לפסול את השופטת.
השופטת אניסמן קיבלה החלטה שלא לפסול את עצמה, ומכאן הגיע הערעור לעליון.
כבוד הנשיאה חיות דחתה את הערעור, וקבעה כי תוכן ההחלטה וההתנהלות של השופטת אניסמן במסגרתה היא מביעה את דעתה על הקושי בתיק אינה פסולה, שכן זוהי ההתנהלות המצופה משופט לנהל את ההליך באופן יעיל, ובמקרים מסוימים אף להמליץ לתובע למשוך את תביעתו.
כל זאת כאשר בית המשפט סבור כי התיק חלש.
עוד קובעת הנשיאה כי המסלול הנכון לערער על קביעות השופט הם במסלול ערעור על פסק הדין ולא באמצעות בקשה לפסילת השופט.
