נתקלה בסוכה ונפצעה – ותפוצה בעשרות אלפים

ביהמ"ש השלום בירושלים חייב את בית הקפה הירושלמי 'שוש קפה' לשלם 68 אלף שקלים ללקוחה שסעדה בסוכת המסעדה. התובעת, ילידת 1954, נפגשה עם חברתה, בבית הקפה בחול המועד סוכות של 2013. השתיים ישבו בסוכה שהוקמה בבית הקפה, ולאחר פגישתן ליוותה התובעת את חברתה אל יציאת בית הקפה, והיא שבה לסוכה לפגישה נוספת. כשנכנסה לסוכה נתקלה במוט התחתון של הסוכה שבלט מעל הרצפה, וכתוצאה מכך נפלה ונחבלה בכתפה הימנית.
התובעת פונתה לבית החולים שערי צדק לצורך קבלת טיפול ושם אובחנה כסובלת מפריקה של כתף ימין עם שבר בגבשושית הגדולה. התובעת אושפזה ועברה החזרה סגורה של השבר בהרדמה כללית. לאחר מכן הושמה ידה במתלה למשך כששה שבועות.
בית הקפה טען כי לא הוכחה כל רשלנות מצידה, והיה על התובעת להגיש את תביעתה ישירות נגד יצרנית ומשווקת הסוכה, חברת 'סוכות נחלים', אליה שלח בית הקפה הודעת צד ג'.
ב'סוכות נחלים' טענו כי לא נפל כל פגם בסוכה וכי אין להטיל עליהם כיצרם אחריות לאופן בו מוצבת הסוכה על ידי מי שרוכש אותה.
התובעת טענה כי, "אין דרכו של אדם ללכת כשראשו מוטה מטה בחיפוש אחר מכשולים ובמיוחד כאשר מדובר בבית קפה הומה אדם", בהקשר זה הפנתה התובעת לעדויות של מנהל בית הקפה ואחת המלצריות, לפיהן ניתן ללמוד כי בחג הסוכות העומס בבית הקפה הוא גדול מהרגיל.

אפילו לא תקדים אחד

בית הקפה טענו כי לא נמצא ולו תקדים אחד בו תבע אדם שנפל לאחר שנתקל במוט התחתון הקבוע ב"סוכת נחלים" וזאת אף שבמשך השנים נמכרו אלפי אם לא עשרות אלפי סוכות שכאלה. לטעמה מדובר ב"דבר המוכיח העדר חבות" ואם קיימת חבות יש ליחס אותה ל'סוכות נחלים' בלבד.
עוד טענו כי הסוכה מוקמת בבית קפה מידי שנה בהתאם להוראות היצרן, כאשר המוט התחתון מהווה חלק בלתי נפרד ממנה. לדבריהם היצרן לא הנחה לשים שלטי אזהרה, ומעולם לא קרה מקרה של נפילה בגין התקלות במוט התחתון.
מכל מקום, טענו עוד, אם תיקבע חבות, יש לקבוע קיומה של רשלנות תורמת מכרעת של התובעת, עד כדי שיעור של 100%, בשל ריצתה, תרומה מכרעת שיש בה אף כדי לנתק את הקשר הסיבתי. בהקשר זה ציינו כי אם לא היתה התובעת רצה הרי שיש לייחס לה רשלנות תורמת מכרעת המגיעה כדי ניתוק הקשר הסיבתי, שכן היא אישרה שלא הסתכלה ולא שמה לב לנעשה בתחתית הסוכה ולמוט הנמצא במקום גם בפעם השלישית שעברה על פניו.
'סוכות נחלים' דחו את הטענה לפיה קיימת להם אחריות לאירוע. לטענתם מדובר בסוכה סטנדרטית אותה ניתן למצוא במרבית מבתי האב בישראל. "מן המפורסמות" הוא, טוענים, כי סוכה מורכבת ממוטות, כולל מוט תחתון המייצב אותה ועל כן מהווה חלק חשוב וחיוני בה, הקיים בה מאז ומתמיד ואשר אינו מצריך שילוט מיוחד כנטען על ידי התובעת.
התביעה התבררה כאמור בבית משפט השלום בירושלים, בפני השופטת מיכל הירשפלד. את התובעת ייצג עו"ד נתן רון, את 'שוש קפה' ייצג עו"ד צבי רפפורט, ואת 'סוכות נחלים' ייצג עו"ד אריה כרמלי. השופטת קבעה כי דין התביעה להתקבל, ודין הודעת צד ג' להתקבל בחלקה.
לדעת השופטת קיומו של מוט מתכת על הרצפה בתוך בית קפה, גם אם הוא חלק בלתי נפרד מסוכה, מהווה סיכון בלתי סביר לבאי בית הקפה, אשר היה עליהם לצפות.  "העובדה כי כך בנויה הסוכה וכי המוט התחתון מהווה חלק בלתי נפרד ממנה ואף הכרחי לתקינותה, אין בו כדי להעלות או להוריד לענין קיומו של סיכון בלתי סביר כאמור".

מוזמנים לעשות לייק לדף הפייסבוק של 'אוביטר'

השופטת השוותה את המקרה לחוט חשמל שנמתח על רצפת בית הקפה, ולדבריה אין כל הבדל בין השניים לעניין היותם בבחינת מפגע או מכשול. הפתרון, לדעת השופטת, הוא להקים סוכה מסוג אחר שאינה נצרכת למוט תחתון.
לענין קצב הליכתה של התובעת בחזרה לשולחן שבסוכה, נחלקו הדעות האם היא רצה או הלכה, ולבסוף קיבלה השופטת את עדותה "הבלתי נגועה" של המלצרית, שהעידה כי התובעת חזרה לסוכה לאחר ששכחה דבר מה על השולחן ולכן חזרה בריצה. לאור זאת הטילה השופטת אשם תורם על התובעת בשיעור של 25%.
לגבי 'סוכות נחלים', קבעה השופטת כי יש להטיל עליהם אחריות בשליש מהנזק, מכיוון שמוטלת עליהם החובה לכלול בהוראות ההרכבה והשימוש התייחסות להצבת המוט.
בסיכומו של דבר נקבע כי התובעת תפוצה בסך של 68,000 ש"ח, כאשר שליש ממנו ישולם על ידי 'סוכות חלים' ושני השליש הנוספים על ידי 'שוש קפה'. יש לציין שסכום הפיצוי המקורי עמד על 90,000 ש"ח, אך כאמור השופטת קבעה שיש אשם תורם בשיעור 25% ולכן סכום הפיצוי קוזז.
לפסק הדין המלא לחצו כאן