זהבית דבי היא אחת מעורכות הדין שכבר לא מפתיע לראות בשנים האחרונות, שמייצגות את "הדור החדש" של עורכי הדין בארץ, הנועזים, הלוחמניים שמצד אחד מחזיקים בכושר רטורי נהדר ובביטחון עצמי גבוה, ומהצד השני, מצליחים לשמור על הרמה המשפטית ולצטט פסיקה וספרות מקצועית. אבל מעל הכל, כך זה נראה, ניסיון החיים שלה הוא ה"נשק" רב העוצמה העומד לרשותה.
שלא תטעו, כשהיא מנהלת תיק משפחה מורכב, כל זה ממש לא משנה לה, ובטח שלא ללקוחות שמצביעים ברגליים. "אני מביטה קודם כל על הבן אדם, ורק אחרי זה על הנסיבות", היא מספרת. "הדבר הראשון שניצב לנגד עיניי הוא להבין איך אני עוזרת לבן אדם שמולי, זה טבוע בי ומהווה בשבילי ערך עליון, שמאד חשוב לי במקצוע. לקוחות הם לא תיקים, הם אנשים".
הילדים לפני הכל
וזו בדיוק הסיבה שמבחינתה הלקוח במרכז – עוד לפני שהחלה את לימודי המשפטים חלמה להגיע לסיוע המשפטי ולעזור לאלו שידם אינה משגת. בזמן הלימודים הבינה שהתחום שקורץ לה יותר מכל הוא דיני משפחה, אולי בעקבות המקרה הפרטי שלה. "התגרשתי אחרי 7 שנות נישואים ו-12 שנות זוגיות עם שני ילדים קטנים", היא מספרת. "אחת התובנות שעלו בי היא שבהליך הלא פשוט הזה חייבים לשים את עצמך בצד ולחשוב רק מה טוב לילדים. בעבודה שלי, רואה הרבה פעמים גרושים שלא מצליחים להבין את הדבר הפשוט הזה. על כן, לא משנה באיזה שלב – אם זה בניהול התיק, בפעולות מול הלקוח, באסטרטגיה שלי מול הצד השני – תמיד אני קודם כל רואה את הילדים".
היא מספרת כי פנתה לתחום דיני משפחה, לאחר שהרגישה ששם היא יכולה להשפיע יותר מכל תחום אחר. "זה התחום שאני מרגישה שיש לי הכי הרבה השפעה אישית על האדם שאותו אני מייצגת", היא מסבירה. "אני קמה בבוקר ומרגישה שיש לי יכולת לשנות. להיות לצד הלקוח ברגע שמתחוללת בחייו הטלטלה הזו, דורש ממך המון אחריות. נתקלתי בסיטואציות קשות של גירושים מכוערים, ואני יודעת שמה שנדרש מעורך הדין זה לדעת שלא משנה איך ייגמר ההליך, איתי הוא יחווה את זה בצורה טובה".
מתנה לגירושים
כבר מגיל צעיר חלמה דבי להיות עורכת דין, אך מספרת שנסיבות החיים הובילו אותה למקומות אחרים, ורק בגיל מאוחר יותר הגשימה את החלום. "אחרי הצבא כולם נסעו להודו אבל אני רציתי משהו אחר – טסתי לארצות הברית, טיילתי שם חצי שנה ואחר כך עבדתי עוד חצי שנה בניו יורק. כשחזרתי גרתי בתל אביב ופתאום החלטתי שאני רוצה ללמוד תקשורת. במהלך התואר חזרתי לגור בבאר שבע, והבנתי שלעבוד בתחום הזה, בטח כאן בדרום זה לא משהו שמביא לחם הביתה". אחרי הסיבוב בעולם התקשורת, היא הגיעה לחברת 'הוט', שם עבדה מספר שנים כמנהלת בתפקידים שונים. "התחלתי לעבוד שם לאחר התואר והתקדמתי מהר מאוד. הגעתי עד למנהלת אתר, שזה אומר לנהל בערך 600 עובדים".
באמצע הגיעו הגירושים, ודבי החליטה שזה הזמן להגשים את החלום הישן שהיה שם תמיד. "המתנה שלי לגירושים הייתה לימודי משפטים. התחלתי לחשוב על זה הרבה – למה לא הלכתי ללמוד משפטים בגיל 20? למה ויתרתי על החלום? ואחרי הגירושים הבנתי שזה עכשיו או לעולם. ההורים שלי שאלו איזה מתנה לקנות לי אחרי הגירושים – רכב, טיול בחו"ל, אמרתי להם – אני רוצה ללכת ללמוד משפטים".
"מסתכלת קדימה"
היום היא מנהלת את מחלקת דיני המשפחה במשרדו של עו"ד אסף סיידה בבאר שבע, מייצגת עשרות לקוחות בהצלחה ומרגישה שמצאה את המקום שלה, את התחום שמתאים לה בו היא יכולה לעשות את הטוב ביותר. "בסוף חזרתי לבאר שבע כי פה זה הבית והמשפחה", היא אומרת בחצי חיוך. "אני לא מצטערת על שום דבר שעברתי בחיים. אני חושבת שלהגיע למקצוע בשנות השלושים זה יתרון. הבגרות שלי מאוד תורמת לי במקצוע הזה. אני סבורה שסטודנט למשפטים שמסיים בגיל 20, חסרה לו עדיין הבנה על העולם, עוד לפני עולם המשפט, ולדעתי יהיה לו קשה יותר. עורך דין טוב צריך לבוא עם ניסיון חיים ועם ידע רחב. לא מספיק רק לדקלם חוקים. זה חשוב, אבל זה לא העיקר. העיקר זה להשתמש ביכולות שלך ובאינטראקציה שלך עם אנשים, כדי לבנות אסטרטגיה נכונה לתיק".
האסטרטגיה של דבי שונה בנוף עורכי הדין לענייני משפחה, והיא מציגה את שיטת העבודה שלה, שעשויה לדבריה לפתור סכסוכים בדרך מהירה ומקצועית יותר מהצורה בה מתנהלים היום תיקים. היא קודם כל מנסה למצוא את הדרך להעביר את התיק להליך גישור, ושם לנהל אותו בצורה מקצועית ומהירה, כך ששני הצדדים יוצאים מרוצים. לדבריה כיום יותר ויותר תיקים נפתרים בהצלחה רבה בהליכי גישור. "אני מסתכלת קדימה, זה ברור לי איך יראה התחום הזה בעוד 15-20 שנה. אני חושבת שבעתיד ככה יפתרו סכסוכים בענייני משפחה, וכך גם הלקוח יחליט איזה עורך דין הוא רוצה, כזה שרק יודע לשלוף ציפורניים, או אחד שיודע לפשט את המקרה ולהשיג ללקוח שלו את הטוב ביותר, מבלי להשתמש בכתבי טענות מלוכלכים".
"זוגות בהליך גירושין חייבים לזכור שהאדם מולו הם מנהלים עכשיו מלחמה, לא נעלם ביום שאחרי הגט, וכדאי מאוד לסיים את הפרק הזה בחיים בצורה מנומסת ומכובדת עם חלוקה שווה. תיקים שאני מסיימת בגישור נגמרים תוך חצי שנה, בשונה מתיקים רגילים שם זה נמשך שנתיים ויותר".
היא מציינת לסיום שגם בתי המשפט והמחוקק מפנימים את התהליכים האלה. "כיום הצדדים מחויבים לגשת לשיחת יישוב סכסוך בטרם הגשת תביעות. זה הניצן הראשון בשינוי תפיסתי של כל התחום של המעמד האישי".
