הגיש תלונה שקרית נגד עו"ד – וישלם לו 25 אלף שקלים

עו"ד יניב שטרנליב, יפוצה ב-25 אלף שקלים, בעקבות תלונה שהוגשה נגדו לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. מגיש התלונה, דן כדר, טען כי בסוף שנות השמונים הוא רכש יחד עם אביו של שטרנליב מגרש בראשון לציון. כדר פירט בכתב התלונה מספר אירועים בהם נטען כי שטרנליב עבר עבירות אתיות ביחס לרכישת הנכס. כך למשל נטען כי שטרנליב פעל בניגוד עניינים כשייצג גם את כדר וגם את אביו ובנוסף הטעה את בית המשפט ופרסם דברי שקר.
בתגובה לכתב התלונה הגיש שטרנליב את התביעה הזו בגין לשון הרע. התביעה התנהלה בבית משפט השלום בראשון לציון בפני השופטת רבקה ארד. שטרנליב טען כי כתב התלונה רצוף פרסומי לשון הרע אשר בינם לבין המציאות אין ולו חצי דבר. לדבריו הפרסום רצוף בדיות שבדה כדר מליבו רק כדי לפגוע בשטרנליב. הוא ציין כי מעולם לא ייצג את כדר ומעולם לא כוננו ביניהם יחסי עורך דין לקוח. יש לציין כי בוועדת האתיקה הוחלט לסיים את הטיפול בתלונה ולא להגיש קובלנה משמעתית כנגדו.
כדר טען מנגד כי גם אם לא הוחתם על חוזה ייפוי כוח מסודר, בפועל הדברים התנהלו תוך מעורבות גבוהה של שטרנליב ולכן הוא פירש זאת כייצוג או הסכמה לייצוג. בנוסף, טען כי שטרנליב החזיק בשני כובעים כבעל דין וכבא כוח ולעתים חצה את הגבולות המפרידים בין השניים. עוד טען כי התלונה אינה מהווה לשון הרע ואין בה כדי לגרום לתוצאות המנויות בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, וכן כי קמות לו ההגנות הקבועות בסעיף 14 לחוק.
השופטת קיבלה כאמור את התביעה וקבעה כי אין חולק שמדובר בפרסום שעלול להביא לפגיעה במשלח ידו ובמקצועו של שטרנליב, ועברה לבחון האם מתקיימות ההגנות.
לגבי הגנת אמת בפרסום ציינה השופטת כי כדר לא הביא כל ראיה או עדות שיכולה להוכיח כי האירועים הנטענים בתלונה קרו באמת. "מלבד אמירות כלליות, לא הניח הנתבע כל בסיס ראייתי לטענה כי התובע ייצג אותו בעניינים הנטענים. לא הוצג יפוי כח המלמד על ייצוג. הנתבע לא הביא לעדות אף אחד מאותם שכנים עימם לטענתו שוחח במצוות התובע ואשר לאחר מכן התובע הגיע עמם להסכמות".
השופטת ציינה כי הטענה על הטעיית בית משפט גם היא לא הוכחה, והזכירה את עדותו של כדר בה נשאל במה הטענה שטרנליב את בית המשפט והשיב: "אני אמרתי שהטעית? על מה הטעית שאמרת שהוא רשום או לא רשום? מה זה מושע? אני יודע מה זה מושע?".
 השופטת ציינה כי, "מדובר בתשובה מיתממת המלמדת על כך שלא היה כל ממש בטענה כי התובע הטעה את בית המשפט".
לעניין הגנת תום הלב קבעה כי כדר ידע שהפרסומים אינם אמת. ניתן לומר כי הנתבע ידע גם ידע כי התובע לא ייצג אותו ברישום הבית המשותף ואף לא בכל עניין הנוגע לייצוג שהתובע העניק לבנו של הנתבע או בכל עניין אחר.
לאור כל זאת חייבה השופטת את כדר לשלם לעורך דין שטרנליב סכום של 25,000 ₪, וכן הוצאות משפט ושכר טרחה.
לפסק הדין המלא לחצו כאן