החקלאים סובלים בשנים האחרונות מגניבות בקר ורכוש, ועד שכבר נעצרים חשודים במעשה, בתי המשפט מקלים בעונש שלהם. היום הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ערעור על קולת עונשו של תושב הדרום, שהורשע בביצוע התפרצויות למשקים חקלאיים בדרום וגניבות בקר ורכוש בשווי עשרות אלפי שקלים, ונידון לעונש של 18 חודשי מאסר בלבד. "בית משפט קמא התעלם מכוונת המחוקק להקנות מענה עונשי הולם יותר ל"מכה" שפקדה את אזורי המדינה, בדמות פגיעה תדירה וקשה בחקלאות", נרשם בבקשת הערעור.
על פי הבקשה, פעל הנאשם, סאבר אבו כף, בן 20 מהפזורה הבדואית בנגב, יחד עם אחרים או לבדו, לאורך תקופה ותוך תכנון מוקדם ותחכום רב, לביצוע התפרצויות לבתי מגורים ולמשקים חקלאיים בדרום וגניבות רכוש חקלאי ובקר. הנאשם, בצוותא חדא עם אחרים, התפרצו לשלושה משקים חקלאיים וגנבו משם עשרות כבשים, עזים וטלאים, וכן כוורות וציוד רב, בשווי של למעלה מ- 80,000 שקלים. כמו כן, ביצע הנאשם עבירות אלימות חמורות כלפי סוהרת, וסייע לאחרים להרוג כלבה אשר שמרה על רכוש בני המשפחה באחד הבתים.
בית משפט השלום באשקלון, הרשיע את הנאשם בביצוע עבירות רבות של גניבה חקלאית, סיוע להריגה או היזק לבעלי חיים, התפרצות למקום מגורים כדי לבצע עבירה ועוד, והשית עליו עונש של 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי בסך של 10,000 שקלים. בהודעת הערעור, מבקשת הפרקליטות מבית המשפט המחוזי, להחמיר באופן ניכר בעונש המאסר שהוטל על הנאשם, וכן להגדיל את היקף הפיצוי שהושת עליו.
לטענת הפרקליטות, מסיכת מעשי הנאשם, המתוכננים בקפידה, הכוללים הכרת השטח והתיאומים, קשירת קשר עם אחרים, הצטיידות בפלאפונים מבצעיים והסתייעות ברכב, התעוזה לפקוד 3 משקים חקלאיים שונים, ולגנוב מהם ללא הסכמת בעליהם ציוד, בקר וכוורות בהיקף של למעלה מ- 80,000 שקלים ונזקים עקיפים של התמוטטות כלכלית של שני משקים, מחייבת משקל ראוי וניכר לשיקולי הרתעה.
בהודעת הערעור צוין, כי בית משפט השלום "התעלם ממהותן הייחודי של עבירות הגניבה החקלאית- "גניבה בנסיבות מחמירות", ומכוונתו הברורה של המחוקק לתקן את חוק העונשין ולחוקק עבירה ייחודית שעניינה בין היתר גניבות חקלאיות, המחמירה בענישת מבצעיה והטילה עונש של 4 שנות מאסר… בית המשפט התעלם מכוונת המחוקק להקנות מענה עונשי הולם יותר, ל"מכה" שפקדה את אזורי המדינה, בדמות פגיעה תדירה וקשה בחקלאות".
כמו כן, מבקשת הפרקליטות בהודעת הערעור להגדיל את רכיב הפיצוי הנמוך שהושת על הנאשם, שאינו הולם לעמדת המדינה את תכליות הפיצוי, במיוחד לאור היקף הנזק העצום שנגרם לחקלאים עקב מעשי הנאשם.
