לא פעם נגמרים יחסים רומנטים בטונים צורמים. תושב השרון תבע את בת זוגו לשעבר ב-75 אלף שקלים, לאחר שזו כתבה נגדו ברשתות ובין השאר טענה שהוא גנב ונרקומן, שופט בית משפט השלום בכפר סבא קבע כי פרסומיה היו אמת, כי הציבור הפיק תועלת מהפרסומים וחייב את התובע ב-13,000 שקלים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
על פי התביעה, התובע והנתבעת הכירו במסגרת עבודתו של התובע כשליח שהביא מצרכים לבית הנתבעת. בין השניים התפתחה מערכת יחסים זוגית שנמשכה מספר חודשים, במהלכם הוא עבר להתגורר בביתה. במסגרת הקשר בין הצדדים, סוכם שבן הזוג יעביר את כל משכורתו לנתבעת, והיא תנהל את משק הבית המשותף. לצורך קניית מוצרים, קיבל התובע מהנתבעת כסף מזומן או את כרטיס האשראי שלה. לטענת בן הזוג, לאחר שמערכת היחסים בין הצדדים הסתיימה, הנתבעת פיתחה אובססיה כלפיו, שכללה מעל ל-100 פרסומים בגנותו בדף הפייסבוק האישי שלה, ובקבוצות פייסבוק של הישוב בו התגוררו, בהן חברים מספר רב של תושבים.
לטענתו, הפרסומים כללו תמונות שלו ושל בתו הקטינה, הכפשות ותלונות שווא במשטרה. בכל יום פורסמו יותר מ- 10 פרסומים, ונכתב בהם שהתובע הוא נרקומן שגנב מהנתבעת כסף, רכב וכרטיס אשראי, ולכן מקומו בכלא. בת הזוג לשעבר נהגה גם להשיב לתגובות שהועלו בעקבות הפרסומים, והמשיכה להכפיש את התובע. זאת, בעוד התלונות שהיא הגישה נגדו במשטרה נסגרו כולן ללא הגשת כתבי אישום נגדו.
מנגד טענה בת הזוג כי היא אם חד הורית, החולה במחלה קשה, ומתקיימת כיום רק מקצבת נכות ומדמי מזונות עבור בנה. במערכת היחסים בינה ובין התובע, שנמשכה מספר חודשים, הוא עשק אותה ורוקן את חשבון הבנק שלה. הוא ביצע עשרות משיכות של כספים בפרקי זמן קצרים עד שבסופו של דבר, חשבון בנק של הנתבעת נחסם והיא לא יכלה לפעול בו, ולרכוש תרופות שהיו נחוצות לה ולבנה. בנוסף, התובע גם נטל מהנתבעת כספים ותרופות. עוד ציינה הנתבעת כי התובע התפטר מעבודתו, כך שלא היו לו כספים להעביר לה והוא משך מחשבון הבנק שלה כספים רבים בתדירות גבוהה. לטענתה היא טוענת להגנת "אמת דיברתי" והעלתה את הפרסומים לרשת הפייסבוק במטרה להזהיר נשים אחרות מפניו של התובע.
שופט בית משפט השלום בכפר סבא, רונן פלג, דחה את התביעה וקבע כי אמנם הפרסומים עונים להגדרות "פרסום לשון הרע", אך עם זאת, בנסיבות העניין, חלה הגנת אמת בפרסום. "לטעמי, התנהלותו של התובע, אשר ניהל מערכת יחסים זוגית עם הנתבעת ותוך כך נטל ממנה כספים שלא כדין, היא אכן עניין שפרסומו עשוי להביא לציבור תועלת. זוהי זכותו של הציבור לדעת שהתובע פעל כך, במיוחד ציבור תושבי מקום מגוריו ומרכז חייו של התובע", כתב השופט בהחלטתו והוסיף: "ככלל, פרסומים הנוגעים לעבירות פליליות או להתנהגות עבריינית נחשבים ככאלה המועילים לציבור, המקבל מידע ממה וממי להישמר. ניתן בהחלט להניח שהנתבעת ביקשה לקדם מטרות נוספות באמצעות הפרסומים, כגון הניסיון לאלץ את התובע להחזיר את כספה ואף לנקום בו את נקמתה, אך אין בכך כדי לשלול את העניין הציבורי ואת התועלת שהציבור הפיק מהפרסום".
השמיצו אתכם? פגעו בשמכם הטוב? מלאו השאלון ובדקו את סיכויי התביעה שלכם
[gravityform id="17" title="true" description="true" ajax="true"]
