לבית משפט לעניינים מינהליים בחיפה, הוגשה עתירה על ידי הקיבוצים אושה ורמת יוחנן, נגד הותמ"ל, האדריכל החוקר ורמ"י, בעניין הטיפול בתוכנית דרום קרית אתא, בטענה כי מדובר בניגוד עניינים של האדריכל. השופטת ריבי למלשטריך-לטר קיבלה את העתירה ופסקה כי אומנם לא הוכח כי היה ניגוד עניינים בטיפולו של החוקר בתוכנית דרום קרית אתא, אולם למניעת מראית עין של ניגוד עניינים, יש לחדש את הדיון בהתנגדויות לתוכנית בפני חוקר אחר במקומו של האדריכל החוקר.
המדינה והאדריכל החוקר, ערערו על פסק הדין והערעור התקבל. שופט העליון עוזי פוגלמן, שכתב את פסק הדין קבע, כי האינטרס המוסדי של הותמ"ל הוא שחוקר יבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר. הותמ"ל נועדה אמנם לתת לממשלה כלים להתמודד עם משבר הדיור, באמצעות הגדלת היצע הדירות, אולם הוועדה וחבריה מחויבים לשקול גם את יתר השיקולים התכנוניים הנדרשים, כדי להוציא תחת ידם את התוצר התכנוני המיטבי, מנקודת מבטו של האינטרס הציבורי. "אם האינטרס הציבורי מחייב ביצוע שינויים והתאמות בתכנית שהופקדה, על הוותמ"ל לעשות כן, גם אם הדבר כרוך בעיכוב מסוים בהליך התכנוני או, למשל, צמצום מסוים בהיקף הבניה למגורים שתתאפשר מכוחה", כתב השופט פוגלמן והוסיף: "מכאן גם ברור כי האינטרס המוסדי של הוותמ"ל היא כי החוקר יבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, ויקיים הליך שמיעת מקיף, רציני וממצה ככל הניתן, כדי שההמלצות שתגובשנה בסופו יסייעו בידה לקבל החלטה תכנונית מושכלת. לכן גם אין ממש בסברה כי חוקר המעוניין "לרצות" את הוותמ"ל יחטא לתפקידו ולחובות המוטלות עליו מכוחו, ויכריע בהתנגדויות באורח בלתי ענייני או יטה את תוצרי חקירתו".
השופט פוגלמן דחה בפסק הדין את הטענה, לפיה העובדה שהאדריכל ביצע עבודות בעבר עבור מינהל התכנון מציבה אותו בניגוד עניינים. "למינהל התכנון תפקידים במישור התפעולי-בירוקרטי ואחריות על נושאי כוח אדם ותקצוב. המדינה אף הסבירה כי הנוהג הוא כי מינהל התכנון הוא הגורם המשלם את שכרם של חוקרים באשר הם. אולם כפי שהסברנו, תשלום השכר הוא עבור עבודה עניינית מקצועית ולא בגין ציפייה ל"הטייה". לכך יש להוסיף כי בשונה מהרושם העולה מפסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים, תשלום שכרו של החוקר אינו הופך את מינהל התכנון לגורם ה"ממנה" את החוקר לשמוע התנגדויות בתכנית מסוימת", כתב השופט פוגלמן.
השופטים חנן מלצר ועופר גרוסקופף הסכימו עם השופט פוגלמן וקיבלו את הערעור, והטילו על שני הקיבוצים לשאת בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקלים, יחד עם זאת השופט מלצר ציין: "מינוייו החוזרים ונשנים של האדריכל על אף כישוריו ונסיונו, שאין עליהם חולק אכן עלולים היו לעורר אי נוחות מסוימת, אשר בנסיבות איננה מגיעה כדי צורך בפסילתו".
עו"ד שירלי תומר התייחסה לפסק הדין ואמרה: "מנסיוני כמי שניהלה כמה וכמה תיקי התנגדויות בותמ"ל, ובכל הכבוד הראוי, התמונה העולה מפסק הדין היא של אוטופיה שלא מתיישבת עם המציאות. בפועל נציגי הותמ"ל נוטים להגן על התכניות ומבטאים גישה מצמצמת ביותר לכל התניה שעלולה לעכב את מימושן.
עוד דן בית המשפט העליון בטענה, כי העובדה שהחוקר הועסק ע"י הותמ"ל ומינהל התכנון פעמים רבות בעבר והם אלו ששילמו את שכרו, מציבה אותו במצב של ניגוד עניינים. בית המשפט העליון הכריע, כי: "תשלום השכר הוא עבור עבודה עניינית מקצועית ולא בגין ציפייה ל"הטייה"…".
עו״ד תומר מוסיפה: גם בהקשר זה פסק הדין לא נותן מענה למלוא מורכבות הדברים. האיסור על ניגוד עניינים נועד למנוע מראית עין של חוסר צדק, אף אם לא התרחש כזה בפועל. לכן הנימוק כי השכר הוא עבור "עבודה עניינית" מניח למעשה את המבוקש. ברור מאליו שאנו מצפים מכל מוסדות השלטון לפעול באופן "ענייני". ברם, האיסור על ניגוד עניינים נועד כאמור למנוע ספקות וסימני שאלה לגבי מניעיו של כל אחד מ"השחקנים" במערכת השלטונית. לכך לא ניתן מענה.
לטעמי, סיכמה עו"ד תומר: "פסק הדין מדגיש את פערי הכוחות המובנים של המדינה מול האזרחים בהליכי התכנון, במיוחד במוסד שנוי במחלוקת כמו הותמ"ל".
