הנהלת בתי המשפט טוענת: "יש מעט מדי שופטים"
הנתונים המתפרסמים על פי בקשה לחופש המידע שהגישו ארגון 'בצלמו': שופט ממוצע בישראל מתמודד עם מעל 500 תיקים בטיפולו. שופטי בתי המשפט המחוזיים מתמודדים עם קצת פחות מהממוצע ומטפלים בכ-400 תיקים בממוצע. שופטי בית משפט השלום מטפלים בכ-600 תיקים בממוצע לכל שופט ובבתי הדין לעבודה הממוצע הוא 486 תיקים לכל שופט.
השיאן מטפל ב 4585 תיקים במקביל
שיאן התיקים הינו השופט דניאל דמביץ מבית המשפט השלום בירושלים, המטפל במספר בלתי נתפס של 4585, אחריו שופטת בית משפט השלום בחיפה סיגלית גץ אופיר, המטפלת ב-4192 תיקים. השופטת עינב גולומב מבית המשפט המחוזי בנצרת מטפלת ב 3,965 תיקים, השופט אמיר צ'כנוביץ מבית משפט השלום בתל אביב מטפל ב 3,809 תיקים, ואליעד וינשל-מרגל מבית משפט השלום בירושלים מטפל ב-3,601 תיקים במקביל.
מהנתונים שנחשפו ניתן להבין את הסחבת הארוכה בתיקים משפטיים רבים, המתנהלים לעתים במשך שנים רבות, מה שגורם לעינוי דין ולמעשה בפגיעה בזכויות אדם.
על פי הנהלת בתי המשפט, חלוקת התיקים בין השופטים נעשית על פי מחקר משקלי תיקים, לכן למרות הפער הגדול במספרי התיקים – הנטל הממשי על השופטים דומה.
העומס הכי גדול: בבתי משפט השלום במחוז מרכז
על פי ניתוח מספר התיקים הפתוחים בבתי המשפט השונים עולה כי שיאני מלאי התיקים הם בתי משפט השלום במחוז מרכז (הכוללים את בתי המשפט בפתח תקווה, בראשון לציון, ברמלה ועוד) עם 66,212 תיקים; השלום תל אביב עם 49,970 תיקים, השלום ירושלים עם 35,406 תיקים, השלום חיפה עם 29,221 תיקים ובית המשפט האזורי לעבודה תל אביב עם 19,040 תיקים. בתי משפט עם מספר התיקים הקטן ביותר הם השלום בית שאן עם 454 תיקים, השלום קריית שמונה עם 872 תיקים ובית הדין הארצי לעבודה עם 1,045 תיקים.
בפילוח לפי עומס על שופטים, עולה כי שופטי בית משפט השלום בחדרה מתמודדים עם מספר התיקים הרב ביותר בממוצע: 788 תיקים לכל שופט; בית משפט השלום בצפת עם 765 תיקים לשופט; השלום מחוז מרכז עם 752 לשופט; השלום באר שבע עם 702 תיקים לשופט והשלום בחיפה עם 680 תיקים לשופט.
בתי המשפט עם מספר התיקים הקטן ביותר לשופט בממוצע הם בית משפט השלום בבית שאן עם 227 תיקים בממוצע, מחוזי ירושלים עם 264 תיקים בממוצע והשלום בטבריה עם 288 תיקים בממוצע.
בבית משפט העליון נחשפו נתונים חלקיים בלבד
בנוגע לבית המשפט העליון, הנתונים שנחשפו כוללים רק תיקים בהם השופטים יושבים כדן יחיד, וללא התיקים שבהם נקבעו דיונים בהרכבים מורחבים ובנוסף, ללא עתירות לבג"ץ, ולכן – המידע חלקי בלבד. ובכל זאת, על פי הנתונים שכן נחשפו, לשופט עוזי פוגלמן ממתינים 7 תיקים, לנשיאת בית המשפט העליון חיות – ישנם 6 תיקים, למני מזוז ויעל וילנר – 5 תיקים לכל אחד. לגרוסקופף, אלרון, סולברג וקרא ישנים 4 תיקים לכל אחד בנפרד. על פי הנהלת בתי המשפט, בעליון נפתחים מדי שנה כ- 10,000 הליכים, כשרק 60 אחוז מהם נידונים כדן יחיד. כך שהתיקים הנותרים מגיעים לדיונים מורכבים יותר, הדורשים זמן ומשאבים נוספים.
הנהלת בתי המשפט טוענת כי העמוס קשור למספר השופטים המועט בישראל את העומס במספר השופטים בישראל, העומד על כ-8 שופטים לכל מאה אלף איש, לעומת 20 בממוצע במדינות ה OECD. מבחינת השקעה תקציבית במערכת המשפט – ישראל הוציאה יותר מ0.8 אחוזים מהתוצר שלה על מערכת המשפט, כלומר פי שלושה ממוצע מדינות ה OECD. גם משך הדיונים בישראל ארוך מהממוצע, כאשר בישראל מדובר בממוצע של 890 ימי עסקים, ובמדינות ה-OECD הממוצע הוא 506 ימים לסיום הליך משפטי. הפער עצום, ללא ספק.
ארגון בצלמו טוענים כי "חוסר השקיפות וחוסר היעילות במערכת המשפט בישראל באים לידי ביטוי בעומסים הכבדים המוטלים על השופטים, ובסופו של דבר בפגיעה בשירות הניתן לאזרח ובזכויותיו. בתקופה בה אמון הציבור במערכת הולך ונשחק, יש חשיבות רבה לשיפור התנהלות המערכת והגברת השקיפות בה".
