במושב שעוסק בנושא סחבת בחקירות נבחרי ציבור במסגרת ועידת המשפט השביעית של לשכת עורכי הדין אמר לשעבר ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב בדימוס מני יצחקי: "הימשכות החקירה היא בניגוד גמור לאינטרס החקירה. ישנם מקרים בהם זה קורה. משך החקירה בתיקי שחיתות מורכב, כי יש קשר שתיקה בין החשודים החוששים מהפללה אישית. לעיתים בניסיונות החשודים להסוות תנועות בנקאיות משתמשים החשודים בהאקרים, וזה אתגר שדורש זמן".
"יש סיבות אובייקטיביות מובנות שגורמות להמשך חקירה. ישנם רעיונות יצירתיים לצמצום. לנו במשטרה יש בערך ארבעת אלפים תיקים. מרביתם מטופלים בטווח קצר ומיידי. מרביתם עם מאפיינים שנדרשים לזמן קצר. בתיקי פשע יש משכי זמן ארוכים ובשוחד אפילו ארוכים יותר. תיקי השחיתות דורשים קשב רב במיוחד ואי אפשר להשוות אותם לאחרים. אבקש להיפרד מהטיעון שסחבת נעשה בכוונת מכוון".
"הימשכות החקירה היא בניגוד גמור לאינטרס החקירה. הסחבת מבזבזת אנרגיה, זמן חוקר, מזמנת דיונים רבים בבתי משפט, גוזלת קשב, מאפשרת תיאום בין יעדי החקירה. מדבריי מובן שזה אינו באינטרס המשפטי, אבל בכל זאת ישנם מקרים בהם זה קורה" .
"משך החקירה בתיקי שחיתות מורכב, כי יש קשר שתיקה בין החשודים החוששים מהפללה אישית. על פי רוב, אין קורבן. נדרשים שיטות יצירתיות. זה דורש זמן. לעיתים בניסיונות החשודים להסוות תנועות בנקאיות משתמשים החשודים בהאקרים, וזה אתגר שדורש זמן. בתיקים רגישים הבקרה גדולה, וזה חשוב. שיתוף הפעולה עם היועמ"ש והפרקליטות היא אמיצה ואחראית. לעיתים תיקי השחיתות מתחילים מתחקיר עיתונאי. לעיתים בחקירת מבקר המדינה. היעד מתכונן, נדרשת תוכנית תקיפה, לוקח זמן. בתיקים שנאסף חומר קשיח או עדי מדינה זה לוקח המון זמן. בתיקים של עדי מדינה הם בדרך כלל מפתיעים אותנו ומציפים ראיות משמעותיות. ישנן יותר משימות מהיכולת לממש, ולכן נקבעים סדרי עדיפויות. ואני אומר שהראשונות בהן הן ביטחון הציבור ואלימות במשפחה. חקירות רבות כלכליות ובפרשיות שוחד מחייבות מיצוי דין ולכן לעיתים התהליך זמן".
חברת הכנסת רויטל סוויד האשימה במושב המדובר: "יש סחבת בחקירות נתניהו. חד משמעית. סחבת לא בהכרח נגרמת כתוצאה מיד מכוונת ממישהו שמתעקש למנוע מחקירה להתקדם. לא חשבתי כך עד לפני מספר חודשים, אבל, משך הזמן מעיד על כך שההתנהלות לא ברורה. אין מאחורי הקלעים יד מכוונת. אולי בפרקליטות ובמשטרה יש משיכת זמן אבל התוצאה היא סחבת ואנחנו לא יכולים לתת לזה יד. זה עידן שבו יש פגיעה חמורה של אמון הציבור בבית המשפט העליון. אנחנו שומעים קריאות על בית המשפט העליון והשופטים, על מערכת אכיפת החוק מצד ימין. התקפה זו אינה במקומה. מצד שמאל, יש אובדן אמון ביועץ המשפטי לממשלה. יש לפרקליטות אחריות בתיקי 1000 ו2000 היתה צריכה כבר להיות החלטת פרקליטות אם להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע או לא".
ליאת בן ארי שווקי, פרקליטת מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה: "אכן אחריות כבדה מוטלת על כתפינו כשאנחנו צריכים להמליץ לפרקליט המדינה ולומר מה עמדתנו. יש גם תיק 4000 ולא רק ב1000 וב2000. גם לו יש משמעות גדולה. הדברים קשורים אחד בשני. קיבלנו את ההחלטה להגיש ליועץ המשפטי לממשלה לגבי כל התיקים הללו. אכן אחריות כבדה מוטלת על כתפינו כשאנחנו צריכים להמליץ ולומר מה עמדתנו. יש אלף ואלפיים, אבל גם 4000. קל להגיד שצריך לקבל החלטה לחוד, אבל גם לתיק 4000 יש משמעות גדולה. הדברים קשורים אחד בשני. קיבלנו המלצה להגיש החלטה אחידה לגבי כל התיקים הללו. עבודתנו לא פשוטה. למילה סחבת יש קונוטציה מאוד שלילית. אנחנו רוצים דבר אחד- לברר את האמת. צריך לסמוך עלינו שאנחנו עושים כמיטב יכולתנו. קיצור הזמן לא יכול לבוא על חשבון בירור האמת. אני לא מוכנה בשום פנים ואופן להמליץ על משהו שאני לא בטוחה בו. כיוון שאני מלווה את החקירות כבר תקופה ארוכה אני מכירה את החומרים. אנחנו בהשלמות חקירה באלף ואלפיים. זה יהיה מבחינתי חוסר אחריות להגיד שאוכל לומר משהו".
חברת הכנסת סוויד תקפה את בן ארי ואמרה לה: "לכם אין את הפריווילגיה לא להכריע קודם ב1000, 2000 במיוחד לא לפני ערב הבחירות".
ליאת בן ארי ענתה לה ואמרה: "האחריות הציבורית המוטלת עלינו גדולה מאוד, אי אפשר לקבל החלטות נמהרות אם נמליץ המלצה לא נכונה. "לצערי יש פירסומים שהם לא תמיד נכונים. הכחשתי את זה, וזה פורסם בכל זאת. צריך לקחת בערבון מוגבל. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. אני מדברת עם היועץ המשפטי לממשלה כמעט כל יום. האחריות הציבורית המוטלת עלינו גדולה. אי אפשר לקבל החלטות נמהרות. הרבה יותר גרוע יהיה אם נקבל החלטה לא נכונה, וראש ממשלה ימשיך או לא ימשיך לכהן בגלל שדחפו אותנו להמלצה".
עו"ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים ציבוריים- חוקתיים: "אנחנו משתדלים לעשות כמה שיותר מהר כל החלטה. ההנחות שיש סחבת ושיש מהירות יתר – לא יכולות לחיות ביחד. בפרשת 4000 לפני 4-5 חודשים נחתם הסכם מדינה עם ניר חפץ, ההסכם הזה הביא איתו עשרות קלטות של שמע. מה צריך לעשות בנקודה זו? זה לוקח אותנו חודשים קדימה. לסתום את אוזנינו? אולי יש ראיות מרשיעות או מזכות בשיחות אלה. האחריות שלנו היא לשמוע את ההקלטות".
"הפרקליטים עוברים על זה ועושים לילות כימים. לא אנקוט בהערכת זמן מדויקת, זה לא יקרה עוד יותר מידי זמן. יש דיונים עתיים שדנים בנושאים האלה, אני מניח שהחלטות כאלה יתקבלו ב2019 בחציו הראשון בתקווה. במשפטים זה לא מתמטיקה, עדיין לא נגמר התיק. עדיין צריך לבחון את הדברים".
"יש לנו לוח זמנים פנימי ותוכניות פנימיות ודיונים שיקבעו בטווח החודשים הקרובים. אבל אני נזהר מלנקוב תאריך ספציפי, כי אז יכולה להיות עוד עדות דרמטית או ראיות ואז יבואו איתי חשבון".
ח"כ רויטל סויד לעו"ד נזרי: "אף אחד לא מטיל דופי, אבל אתם יודעים היטב איך זה נראה. אפשר היה לקצר הליכים, אני דואגת לציבור, הוא צריך לדעת כשהוא הולך לבחירות מה מעמד ראש הממשלה. הוא חשוד בפלילים או לא? ניר חפץ מוסיף ראיות ולא גורע ראיות. הציבור מאבד את האמון בכם. ציבור שלם מימין ומשמאל, לא מאמין בבית משפט העליון. זה במשמרת שלכם".
עו"ד ליאת בן ארי: "אתם מבקשים משהו שאנחנו לא יכולים לעשות. בימים אלה יש השלמות חקירה שמבוצעות. גם ב1000 וגם ב2000 חלק מהם בגלל השינויים ב4000 וחלק לא. אנחנו יושבים וכותבים חוות דעת על התיקים. מדובר על חודשים".
עו"ד נוית נגב: "יש לנו בעיה עם התמשכות חקירות במדינת ישראל. זה עניין כללי. לא רק בהקשר לראש הממשלה. אני מעריכה מאוד את גישת הפרקליטות שרוצה לברר את הדברים עד תום, אבל צריך לראות גם את ההשלכות הקשות. במדינת ישראל אין כבר חזקת חפות, זה המצב. הבעיה עמוקה- גורם הזמן משמעותי מאוד. עושים לפעמים הסכמי עד מדינה, כדי לגמור את העניין. ההתמשכות פוגעת בנחקרים, מדובר בחוסר ודאות עמוק, יש צורך בבדיקה מעמיקה של התיק. חקר האמת חשוב מאוד לכולנו אבל הוא לא מעל הכל".
