"מדובר בניצול מיני קשה וממושך של קטינה", ציין ביהמ"ש העליון בפסק הדין. "בית משפט זה הבהיר לא אחת כי יש לנקוט ביד קשה עם עבריינים שביצעו עבירות מין כלפי קטינים, וכי יש להשית בגין עבירות אלו עונשי מאסר משמעותיים ומרתיעים".
על פי עובדות כתב האישום, הנאשם, אשר היה כאמור חברם של הורי המתלוננת ונהג לפקוד את ביתם לעיתים קרובות , ביצע במתלוננת עבירות מין חמורות במשך תקופה ממושכת, בין השנים 2017-2011, בגילאים בין 13-7 . מרבית המעשים, ביצע הנאשם בחדרהּ הסגור של המתלוננת, כשחלקם אף בוצעו בעוד הוריה של המתלוננת שוהים בבית.
הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון והורשע על סמך הודאתו בביצוע עבירות מין רבות של אונס, מעשה סדום, מעשים מגונים, ועבירות נוספות.
בגין מעשים אלו, השית ביהמ"ש המחוזי בב"ש על הנאשם עונש של 14 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, ותשלום פיצוי למתלוננת בסך של 200,000 שקלים.
הנאשם הגיש ערעור על גזר הדין ובית המשפט העליון כאמור קיבל את עמדת המדינה ודחה את ערעורו.
בפסק הדין צוין, כי מעשיו של הנאשם כלפי המתלוננת חריגים בחומרתם. "חומרה זו מקבלת משנה תוקף בנסיבות האישומים שבענייננו -שורה של מעשים מגונים, מעשי סדום ואינוס אשר בוצעו בקטינה חסרת ישע במשך כמחצית משנות חייה, תוך ניצול מחפיר של יחסי האמון והקרבה ששררו בין המערער לבין משפחתה, וכל זאת – בין כותלי חדרהּ, מקום מבצרה המוגן, ואף שעה שהוריה שוהים בבית", נכתב בפסק הדין. " מעשים נפשעים מעין אלה מחייבים ענישה מחמירה – כביטוי להוקעתם מכל וכל מתוך החברה, כאמצעי הרתעה ליחיד ולרבים, וכגמול בעבור פגיעתם הקשה בקורבנות אשר ספק אם ניתנת לריפוי."
