תופעת ה"זובור" – טקסי החניכה בתנועות נוער ויחידות צבאיות – מוכרות מזה שנים רבות, כאשר בדרך כלל הנטייה הציבורית הייתה להתייחס לעניין בסלחנות יחסית, כאל מעשה שובבות של בני נוער וצעירים ואף כחלק מהתחסנות נפשית של ילדים לקראת בגרותם לפחות כל עוד לא נחצו הקווים האדומים.
רק לאחרונה החליטו בצה״ל לקדם לדרגת אלוף משנה למרות הביקורת הציבורית את מפקד יחידת העלית ״מגלן ״ למרות שלוחם ביחידה נפצע קשה מאוד והפך חניה לאחר שנפצע במהלך טקס חניכה בשעה שקפץ מגג ג’יפ האמר על שיח ביער המלאכים שליד קרית גת. טקס חניכה מסורתי ביחידת מגלן שהתקיים בנוכחות מפקדים בתום מסלול ההכשרה של הלוחם.
מרבית בני הנוער והחיילים חוו את טקסי החניכה וקיבלו אותם כחוויה תוך שהם ממשיכים בשגרת חייהם בלי פגיעה מהותית . ואף לרבים הטקס החניכה הוא חוויה חיובית שאותה הם לא ישכחו ואף מפעם לפעם במפגשים חברתיים הם יעלו את זיכרונות מהטקס בנוסטלגיה. עם זאת, יש מי שעבורם טקסי חניכה היא חוויה שלילית וקשה. אחד מהם הוא ג', כיום בן 21, שאובחן כסובל מפוסט טראומה לאחר שאולץ להשתתף בטקסי חניכה כאשר הצטרף לתנועת הנוער מכבי צעיר במכבים- מודעין במהלך 2013.
לאחרונה, בעקבות תביעה שהגישו ג' והוריו נגד תנועת הנוער לפני כשנתיים, התקבל הסכם פשרה במסגרתו תשלם לו מכבי צעיר פיצוי בסך 400 אלף שקל. ג' הוכר על ידי הביטוח הלאומי כנכה ונקבעו לו 30 אחוזי נכות לצמיתות.
אמו של ג' סיפרה על מה שעבר בנה, ועל מסע השיקום הממושך שהוא עובר עד היום. "הבן שלי הצטרף למכבי צעיר בעקבות החברים שלו בכיתה ט', למרות שהוא תמיד היה נער ביישן ועם בעיות של חוסר ביטחון וקשיי למידה. מהרגע הראשון שהוא הגיע לתנועה התברר שיש בסניף מין מסורת שהחניכים הבוגרים יותר, בכיתות י"א-י"ב, חונכים את הצעירים יותר באותה תקופה סגרו את המבנה שלהם בעקבות איזו בעיה והם רצו לבנות לעצמם מין "זולה" ליד הבריכה במכבים. בלי להתבלבל הם גייסו לעניין את הבן שלי והחברים שלו, והעבידו אותם. דרשו מהם לענות לכל הקפצה בטלפון, להגיע למקום בתוך עשר דקות ולעבוד בבנייה. לסרב זו לא הייתה אופציה, ואפילו מי שאיחר להגיע חוייב לעשות שכיבות סמיכה. באיזשהו שלב גם הכניסו אותם לשירותים בסניף, דרשו מהם להוריד את החולצות והיכו אותם". סיפרה האם והוסיפה: ״יש ילדים שאולי הם חזקים יותר, או שידעו לקראת מה הם הולכים, אבל הבן שלי לא. הוא קיבל את כל זה נורא קשה. מאז אותו אירוע בשירותים הוא לא נכנס לשירותים בבית הספר במשך שלוש שנים עד לסיום התיכון. בבית אצלנו הוא היה מודיע לנו שהוא נכנס לשירותים ומשאיר את הדלת פתוחה. לא הבנו למה הוא עושה את זה, הרי מה פתאום שנער יודיע להורים שלו שהוא הולך לשירותים. הוא אובחן בהמשך על ידי פסיכיאטרית כסובל מפוסט טראומה".
בני משפחת הצעיר מספרים על נסיון השתקה של האירוע: ״היה שם קשר של שתיקה ואף אחד מהחניכים הצעירים לא דיבר באותו שלב. רק לאחר שהוא נפגש עם פסיכולוגית הוא התחיל לדבר. אנחנו מאוד שמחנו שהוא הצטרף לתנועת נוער, אבל אף אחד מאיתנו לא ידע מה קרה שם. באיזשהו שלב ההורים הבינו שמשהו לא טוב קורה ומתכנסים. בפגישה, שבה נכח גם רכז השבט, הוחלט שההורים ישלמו בעצמם למדריכה שתעביר להם סדרת מפגשים שיעצימו אותם. אותו רכז אגב, סיפר לנו שבשום מקום הוא לא ראה דברים כאלו כמו שהתרחשו בסניף מכבים. הוא גם עזב את הסניף אחרי חודש".
https://www.facebook.com/133559620678284/videos/893582997504927/
על פי כתב התביעה שהגיש עורך הדין וינברג בעקבות האירוע חלה הדרדרות במצבו של הנער ״באיזשהו שלב הוא מפסיק ללכת לבית הספר. הוא מודיע לנו שהוא לא רוצה ללמוד, ורק בדיעבד הבנו שהוא פחד מהילדים הגדולים. רק אז הגענו לפסיכולוגית ושם הוא פתח הכל ולאחר מכן התחיל לקבל טיפול תרופתי פסיכיאטרי. בשלב מסויים החזרנו אותו ללימודים ובמשך שלוש שנים הסענו אותו הלוך וחזור, מפני שהוא לא הסכים לעלות על ההסעה מחשש שיפגוש את המדריכים שהתעללו בו בתנועה. במשך אותן שנים הוא לא יצא מהכיתה בהפסקות ולא הלך לשירותים".
בכתב התביעה שהגישו ג' והוריו באמצעות עורך הדין ישראל וינברג נגד תנועת הנוער, מתוארת תמונה קשה ביותר של השפעות המקרה על מצבו הנפשי של ג' שהביא אותו על לנסיון אובדני, זה קרה בחודש פברואר 2013 ״יצא התובע מהבית. הוא נמצא כעבור שעתיים שוכב ובוכה על ידי המשטרה במחסום מכבים הישן. סיפר שרצה להתאבד כי נמאס לו״
בשל מצבו הוא לא גוייס לצהל למרות שביקש להתנדב וסורב ולבסוף הוא התנדב במסגרת השירות הלאומי.
על פי משפחתו הוא ממשיך להתמודד עם המצב המורכב והמשפחה אף נאלצה לעזוב את ביתה בעקבות האירוע:״ הוא עדיין מתמודד עם הפוסט טראומה. הוא לא וויתר לעצמו, אבל אפשר להגיד שמכבי צעיר הרסו לילד שלי את החיים. לא רק שהוא סבל מהטראומה מהגדולים, אלא שגם החברים בגילו שהלכו איתו לתנועה חשבו שהוא הלך והלשין על הנעשה בסניף וניתקו אתו קשר. חלק מהטראומה שלו היא שאין לו אמון בבני אדם. גם היום הוא עדיין משקם את עצמו. בעקבות המקרה אנחנו עזבנו את מכבים ולא היה מאושר ממנו. עד היום קשה לו לשמוע על כל דבר שקשור ליישוב. מה שהוא עבר במכבי פירק אותו לחלוטין, הוא לא היה מטופל בכדורים לפני שקרה מה שקרה".
עורך הדין ישראל ויינברג, שייצג את ג', מסר: "מדובר במקרה מזעזע של סדרת התעללויות בתנועת נוער שהותירה נזק נפשי לצמיתות באחד מחניכי התנועה. על הציבור לדעת שכאשר יש מעשי התעללות, בין אם המדובר בקטינים או בנוער ו/או פגיעות מין, רצוי וחשוב להגיש תביעה נגד אותם גופים, מוסדות או תנועות נוער שמבצעים את מעשי ההתעללות האלה".
ממכבי צעיר נמסר: "תנועת ה"מכבי הצעיר" פעלה ופועלת גם היום באופן אינטנסיבי תחת מדיניות אפס סובלנות למקרי אלימות ופוגענות מכל סוג שהוא. בסניף מכבים ישנם תכניות תנועתיות אשר מלוות ע"י גורם מקצועי מטעם התנועה שנמצא בקשר מתמיד עם בוגרי הסניף ועם וועד ההורים המתנדב בסניף , על מנת לתת את המענה לכל צורך ומקרה ועל מנת לחזק את תחום הדרכת החניכים בסניף ואת הפעילות הקהילתית שסניף מכבים מקיים מזה שנים רבות. סניף מכבים הינו מבין סניפי התנועה הותיקים ביותר והתנועה משקיעה רבות בפיתוח הסניף. באשר למקרה הנ"ל , המקרה טופל בבית המשפט ואנו כמובן עומדים ונמשיך לעמוד בכל דרישה והחלטה".
עו"ד וינברג ידוע בלוחמנותו ללא לאות וללא מורא עבור לקוחותיו. הינו אחד מטובי המופיעים בבתי המשפט, חוקר מעולה של עדים מומחים ועדים בכלל.לפני הופעה בבית משפט הוא נוהג ללמוד ולסכם את התיקים כך, שבמועד ההופעה הוא מכיר את החומר על בוריו, מסובך ככל שיהא. הצד השני לא יוכל לטעות ובכך להטעות את בית המשפט.עו"ד וינברג הינו גם נושא ונותן בקיא ומנוסה מאין כמוהו, דבר שלא אחת עוזר ללקוחותיו לקבל את הפיצוי המכסימלי האפשרי בנסיבות העניין, גם בלי להגיע להכרעה של בית המשפט.
