פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה היום לח"כ דוד ביטן ולבא-כוחו, כי היועץ המשפטי לממשלה שוקל להעמידו לדין, בכפוף לשימוע, בעבירות של לקיחת שוחד מבעלי אינטרסים שונים בסך של כ-990 אלף שקל, זכות לדירות ושוחד נוסף בהיקף שאינו ידוע במדויק, וכן בעבירות של בקשות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס, שביצע לכאורה בתשע פרשות שונות בין השנים 2011 עד 2017. במקביל, החליט היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין את ח"כ ביטן בשלוש פרשות נוספות בהן נחקר בחשד לעבירות דומות.
בד בבד הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה לבא-כוחו של ארנון גלעדי, חבר מועצת העיר ת"א ומי שהחזיק בתפקידים בכירים בעירייה, כי המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים שוקל להעמידו לדין, בכפוף לשימוע, בעבירה של לקיחת שוחד בשנת 2011, וכי ביחס לשאר החשדות בעניינו טרם התקבלה החלטה.
הודעה דומה מסרה היום פרקליטות מיסוי וכלכלה גם ל-19 מעורבים נוספים, שבעניינם נמצאה תשתית ראייתית לכאורית להעמדתם לדין, בכפוף לשימוע, בעבירות של מתן שוחד, תיווך לשוחד, רישום כוזב במסמכי תאגיד והלבנת הון – כל אחד לפי חלקו.
ח"כ ביטן ביקש לדחות את מסירת חומרי החקירה לבאי-כוחם של המעורבים עד לאחר הבחירות לכנסת, והבקשה הועברה להתייחסות באי-כוחם של יתר המעורבים שקיבלו כתבי חשדות בתוך כשבוע, וההחלטה תינתן לאחר קבלת התייחסויותיהם. בשלב זה, ועד להחלטה כאמור, לא יועברו חומרי החקירה למעורבים.
תיק החקירה שכונה "פרשה 1803" נחקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 של משטרת ישראל בשיתוף עם רשות המיסים והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, וטופל ע"י עורכי הדין אתי בן-דור, יעל שניידר, רוי גורדון, מיכל גזית ועדי אפלבוים-גרוזמן מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
התיק עוסק בעבירות שחיתות שלטונית והלבנת הון שנעברו לכאורה ע"י ח"כ דוד ביטן ואחרים במסגרת שורה ארוכה של פרשיות, משנת 2011 ועד למועד פרוץ החקירה הגלויה ביום 3.12.17. בתחילת התקופה האמורה שימש ביטן במגוון תפקידים בכירים בעיריית ראשון לציון, בהם סגן ראש העיר ויו"ר הוועדה לתכנון ובניה, החל ממרץ 2015 הוא כיהן כחבר כנסת והחזיק בתפקידים פרלמנטריים נוספים ובחלק מהתקופה אף שימש יו"ר הקואליציה.
פרשת ד.ג.:
מכתב החשדות עולה, כי בשנת 2011 התקיימה בין ביטן לבין יזם הנדל"ן ד.ג. מערכת יחסים שוחדית, במסגרתה לקח לכאורה ביטן מד.ג, באמצעות מירב שמולי המקורבת לביטן, טובות הנאה משמעותיות בסכום שלא ידוע במדויק. בנוסף, בין השנים 2017-2013 התקיימה בין ביטן לבין ד.ג מערכת יחסים שוחדית, במסגרתה לקח לכאורה ביטן מד.ג, באמצעות מ.י, מקורבו של ביטן, טובות הנאה כספיות בסכום כולל שלא פחת מ-285 אלף שקל, שניתנו כנגד חשבוניות כוזבות שהנפיק מ.י.. בנוסף, ביקש ביטן מד.ג תשלום נוסף בסך של כ-250 אלף שקל.
טובות ההנאה ניתנו ונלקחו ע"י ביטן בעד פעולות שונות הקשורות בתפקידו, לקידום שלושה מיזמי נדל"ן שבהם היה מעורב ד.ג בתחום השיפוט של עיריית ת"א, ובתמורה ביטן אכן פעל לקידום הפרויקטים במסגרת תפקידו, תוך השפעתו על ארנון גלעדי, אשר כיהן בתפקידים בכירים בעיריית ת"א ובהם המשנה לראש העיר, ועובדי ציבור נוספים.
בפרשה זו נשקלת העמדתו לדין של ביטן בעבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד והלבנת הון; של ארנון גלעדי בעבירה של לקיחת שוחד; של יזמי הנדל"ן הקשורים לפרויקטים אותם קידמו ח"כ ביטן וגלעדי (אבי דוידוב, דנה קלנסקי וחברת ביוורהול), בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון – והכל בכפוף לשימוע.
פרשת דניה סיבוס:
על-פי כתב החשדות, בין השנים 2015-2013 קיבל ביטן לכאורה, באמצעות מקורבו מ.י, שוחד בסך של כ-513 אלף שקל מהחברה הקבלנית דניה סיבוס בע"מ, וזאת בגין סיוע בשני פרויקטים. במהלך פגישה שנערכה בשנת 2013, ביקש רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה סיבוס, מביטן עת כיהן כסגן ראש העיר וחבר הוועדה לתכנון ובנייה בראשון לציון לסייע לדניה סיבוס ולחברת הבת שלה, נתיבי היובל, לקדם את אישורה המהיר של תוכנית להקמת תחנת דלק בכביש 431 ולהפחתת גובה היטל ההשבחה בגין אישור התכנית. בהמשך נתבקש ביטן לסייע גם מול משרד התחבורה. ביטן נענה לבקשות וסייע לדניה סיבוס.
בשנת 2014 ביקש גינזבורג את הסיוע של ביטן מול משרד התחבורה גם בנוגע להקמת מקטע מכביש 38 וביטן נענה לבקשה. בתמורה לסיוע, העבירה דניה סיבוס, בהוראת גינזבורג, כ-513 אלף שקל למ.י. על מנת שיניע את ביטן למשוא פנים. בכך ביצעו לכאורה דניה סיבוס וגינזבורג עבירה של מתן שוחד למתווך. אייל לנגר, מנכ"ל חברת נתיבי היובל, ביצע לכאורה בצוותא עם גינזבורג את העבירה בהיקף של כ-330 אלף שקל.
בפרשה זו נשקלת העמדתם לדין של ביטן בעבירות של לקיחת שוחד והלבנת הון; של גיזנבורג בעבירות של מתן שוחד למתווך, הלבנת הון ורישום כוזב; של דניה סיבוס בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון, ושל מנכ"ל נתיבי היובל, אייל לנגר, בעבירות של מתן שוחד – והכל בכפוף לשימוע.
פרשת מ.ש.:
על-פי כתב החשדות, בסוף 2013 ביקש לכאורה ביטן שוחד ממ.ש, יזם נדל"ן בראשון לציון. על פי הסיכום בין השניים, ביטן, שכיהן אז כסגן ראש העיר ראשון לציון ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, יסייע בקידום שינוי התב"ע ביחס לבניין דירות שמ.ש התכוון לבנות בפרויקט שקידם ובתמורה יקבל זכות ליחידות דיור בפרויקט או את שוויין הכספי. כדי להסתיר את חלקו של ביטן, כרתו מ.ש. ומ.י. סדרת הסכמים כוזבים, בהם נכתב בכזב כי מ.י הוא זה שיסייע למ.ש בקידום שינוי התב"ע ובתמורה יקבל את יחידות הדיור.
ביטן אכן פעל מול גורמים שונים בעירייה לסייע למ.ש לקדם את שינוי התב"ע, תוך פעולה בניגוד לנהלים שהיו נהוגים בעיריית ראשון לציון. בסופו של יום, הפרויקט לא נבנה, וביטן ומ.י לא קיבלו ממ.ש דבר.
בפרשה זו נשקלת העמדתו לדין של ביטן בעבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון, ושל מ.ש והחברה שבבעלותו בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון – והכל בכפוף לשימוע.
פרשת בני סולימני:
על-פי כתב החשדות, בשנים 2014-2013 ביצע בני סולימני, קבלן עבודות עפר, שתי עבודות חפירה בראשון לציון, ובשתיהן נזקק לסיוע בפתרון בעיות שהתעוררו במהלך ביצוע העבודה. סולימני פנה לביטן, שכיהן אז כסגן ראש העיר, מחזיק תיק ההנדסה, ויו"ר הוועדה לתכנון ובנייה, וביקש ממנו לסייע בפתרון הבעיות. ביטן נענה לבקשה, ובין היתר, סייע לסולימני לאשר את בקשותיו בוועדת המשנה לתכנון ובניה בעירייה. בנוסף, ביטן פעל מול מנכ"ל העירייה לביטול צו הפסקת עבודה שהוצא ביחס לפרויקט השני של סולימני. בתמורה לסיועו, ביקש וקיבל ביטן מסולימני לא פחות מ-60 אלף ש"ח, באמצעות מ.י, כנגד חשבוניות כוזבות.
בפרשה זו נשקלת העמדתו לדין של ביטן בעבירות של לקיחת שוחד והלבנת הון, ושל סולימני והחברה שבבעלותו בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון – והכל בכפוף לשימוע.
פרשת אלי נחום:
על-פי כתב החשדות, בשנת 2016 פנה אלי נחום, מהנדס שעבד עם עיריית ראשון לציון, לביטן שכיהן באותה עת כיו"ר הקואליציה, וביקש שיסייע לו להביא לביטול הדרישה להגשת תוכניות בנייה באמצעות מערכת מקוונת. בתוך כך, נחום ביקש מביטן לארגן עבורו פגישה בעניין זה עם ראש מינהל התכנון במשרד האוצר. נחום הגיע לכנסת לפחות פעם אחת, בתיאום עם ביטן, במטרה להיפגש עם גורמים הקשורים לנושא, אך הפגישות לא התקיימו. בהמשך, ביקש ביטן מנחום להעביר לו 60 אלף שקל, ביודעו כי נחום עוד זקוק לסיועו בעניין המערכת המקוונת.
בפרשה זו נשקלת העמדתו לדין של ביטן בעבירות של לקיחת שוחד והלבנת הון, והעמדתו לדין של נחום בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון – והכל בכפוף לשימוע.
פרשת אלברט ביטון:
על-פי כתב החשדות, אלברט ביטון הוא יזם נדל"ן המקורב לח"כ ביטן. חברת "אמריקן סייף רום", המפעילה אולם אירועים בראשון לציון ושביטון הוא אחד מבעליה, צברה ב-2017 חובות לעירייה בשל אי תשלום ארנונה. בעקבות זאת, פנה ביטון לביטן וביקש את סיועו מול העירייה בהפחתת החובות. ביטן נענה לבקשה בתמורה לתשלום. הוא קיים פגישות עם בכירים בעירייה ובעקבות מעורבותו הופחת בסוף החוב ל-54 אלף שקל. בתמורה, שילם ביטון לביטן באמצעות מ.י. סך של 10,000 שקל.
בפרשה זו נשקלת העמדתו לדין של ביטן בעבירות של לקיחת שוחד והלבנת הון; של אלברט ביטון בעבירות של מתן שוחד, הלבנת הון ורישום כוזב, ושל אמריקן סייף רום בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון – והכל בכפוף לשימוע.
פרשת חצי חינם:
על-פי כתב החשדות, בשנים 2017-2014, נזקקה חברת "כל בו חצי חינם" למתן אישורים והיתרים שונים מעיריית ראשון לציון. על רקע זה, פנתה מעת לעת ליהי סונק-קופרלי, מנהלת נכסי הנדל"ן של החברה, לביטן וביקשה את סיועו. ב-2014 ביקש ביטן מסונק טובות הנאה כספיות בתמורה לסיוע שהעניק לחצי חינם, בכל הנוגע להסדרת שימוש חורג במקרקעין עליהם נמצא אחד מסניפי הרשת ותשלום היטל ההשבחה בגין שימוש זה, וכן בעניין הסדרת השימוש בחניות ציבוריות סמוכות לסניף ותשלום בגין שימוש זה. סונק נענתה והעבירה לבני שלום, מקורבו של ביטן, שיקים בסכום כולל של 40 אלף ₪.
בנוסף, ב-2017 ביקש ביטן מסונק 10,000 שקל בתמורה לתיאום פגישה עם מנכ"לית תאגיד המים של ראשון לציון בעניין בעיה בלחץ מים שהתעוררה באחד מסניפי "חצי חינם". בתחילה, נענתה סונק לבקשת התשלום, אך בהמשך חזרה בה ולא שילמה את הסכום.
בפרשה זו נשקלת העמדתו לדין של ביטן בעבירות של לקיחת שוחד ובקשת שוחד; של סונק-קופרלי בעבירות של מתן שוחד והבטחת שוחד, רישום כוזב והלבנת הון; ושל "כל בו חצי חינם" וחברה נוספת הקשורה לחצי חינם בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון – והכל בכפוף לשימוע.
פרשת יצחק ג'דע:
על-פי כתב החשדות, יצחק ג'דע, בעל חברת ריהוט בשם משרהיט בע"מ, שימש כפעיל במטה הבחירות של ביטן במערכת הבחירות המוניציפליות ב-2013, ובין השניים גם קשרי משפחה רחוקים. ג'דע היה בקשר עסקי עם מנהל חברת לביקס אשר זכתה בשנת 2015 במכרז להקמת מלון בנתניה וכן היה בעל אינטרס כלכלי בהוצאה לפועל של פרויקט בניית המלון. לאחר שעלה צורך בתמיכת משרד התיירות על מנת לקדם בניית מתחם המלונאות, הציע ג'דע למנהל לביקס לסייע בארגון פגישה עם שר התיירות. ג'דע פנה בעניין לביטן והשניים סיכמו כי ביטן יסייע למקורבו של ג'דע בתמורה לתשלום. בהתאם לכך, אירגן ביטן בשנת 2017 פגישה בין מקורבו של ג'דע לבין שר התיירות, וכן סייע לג'דע בהשגת המלצת משרד התיירות לצורך הגשת מועמדות למכרז על המגרש הצמוד, בו זכתה לבסוף חברת לביקס. בהתאם לסיכום, שילם ג'דע לביטן סך של כ-23 אלף ש"ח עבור הסיוע שהעניק לו, באמצעות מ.י.
בפרשה זו נשקלת העמדתו לדין של ביטן בעבירות של לקיחת שוחד והלבנת הון; ושל ג'דע והחברה שבבעלותו בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון – והכל בכפוף לשימוע.
פרשת מ.י.:
על-פי כתב החשדות, במהלך התקופה שבין 2013 ל-2017 התקיימה בין ביטן לבין מ.י מערכת יחסים קרובה, שהתפתחה והעמיקה לאורך השנים, ואשר התאפיינה בשותפות פלילית, תלות כלכלית ויחסי קירבה ואמון. השניים היו שותפים לביצוע עבירות שוחד, הפרת אמונים והלבנת הון. בתוך כך, קיבל ביטן ממ.י סיוע ושירותים בשורה של עניינים, בהם החזקת כספים וניהול התחשבנות סודית, העמדת קו אשראי מצד מ.י. לביטן, ושירותים אישיים מגוונים. כך, מ.י. שמר בחשאיות את כספי השוחד שקיבל ביטן, ואילו את השיקים הפקיד בחברה שבבעלותו של מ.י, תוך שערבב אותם עם כספי החברה, רשם אותם בספרי החברה והנפיק כנגדם חשבוניות שאינן משקפות עסקאות אמת.
במסגרת מערכת היחסים ביניהם, ביטן היה מודע לאינטרסים שונים של מ.י., בהם אינטרסים עסקיים וכלכליים. מערכת היחסים האמורה העמידה את ביטן בניגוד עניינים מהותי בין חובותיו כנבחר וכעובד ציבור לבין אינטרסים שונים של מ.י.. בתוך כך, סייע ביטן למ.י ולמקורבו ושותפו העסקי בקידום אינטרסים שלהם במסגרת עבודות תשתית שביצעו במתחם ה-1000 בראשון לציון וכן סייע בהסדרת תשלומים לאותו מקורב למ.י. עבור עבודות תשתית שביצע בהוד השרון. בנוסף סייע ביטן למ.י במניעת פיקוח עירוני על חריגות בנייה בביתו וסייע למקורבים למ.י בשורה של עניינים במסגרת תפקידו כח"כ ויו"ר קואליציה.
בגין כך נשקלת העמדתו לדין של ביטן בעבירה של מרמה והפרת אמונים– בכפוף לשימוע.
עבירות מס:
בנוסף לאמור, נשקלת העמדתו לדין של ביטן בעבירות מס, בכפוף לשימוע, בגין כך שלא דיווח לרשויות המס ולא שילם מס על הכנסותיו לאורך השנים 2017-2013 מתקבולי השוחד שקיבל בסך כ-992 אלף שקל.
