במהלך שנת 2017 ביצע טוויל, יחד עם קוהרן, שורה ארוכה של מעשי מרמה שכוונו נגד חברות גרמניות ובמסגרתם קיבל טוויל במרמה סך של 4 מיליון אירו וניסה לקבל עוד סכום של 3.2 מיליון אירו. על פי הראיות, השניים התקשרו מישראל לאנשי כספים של חברות גרמניות, התחזו לבעל תפקיד בכיר בחברה והורו להם להעביר בדחיפות סכומי כסף בשווי מיליוני אירו לחשבונות בנק במזרח אסיה, בטענה שההעברה נחוצה לשם ביצוע עסקאות סודיות. בעקבות השיחות הועברו כספים במרמה, כאמור.
במסגרת חקירת התיק, התקיים שיתוף פעולה בין משטרות גרמניה וישראל, אשר הביא לבסוף למעצרו של טוויל ושותפו קוהרן בישראל- מעצר שבוצע בזמן שבו השניים ניסו לבצע מעשה מרמה טלפוני נוסף. ברשותם של השניים נמצאו מסמכים מפלילים, שבחלקם תועדו העברות הכספים.
לפני שנה וחצי הורתה שרת המשפטים דאז, איילת שקד, בהתאם לסמכותה לפי חוק ההסגרה, על הגשת עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, והמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה הגישה עתירה בה התבקש בית המשפט להכריז על טוויל בר הסגרה לגרמניה. במרץ 2019 קיבל בית המשפט המחוזי את העתירה ולפני מספר שבועות, דחה בית המשפט העליון את הערעור על החלטה זו. בהמשך, חתם שר המשפטים על צו ההסגרה, והיום, כאמור, הוסגר טוויל לגרמניה.
