בג"ץ: אין למנוע מנשות חמאס טיפול רפואי בארץ

בג"ץ קיבל השבוע את עתירתן של 5 נשים פלסטיניות תושבות רצועת עזה, להיכנס לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי מציל חיים. חמשת הנשים הן קרובות משפחה מדרגה ראשונה של פעילי חמאס שסובלות מסרטן ומגידולים אחרים.
הנשים ביקשו מבג"ץ לבטל את החלטת הקבינט לאסור עליהן להגיע לבית חולים במזרח ירושלים, בכדי ליצור "מנופי לחץ" על ארגון החמאס, להגיע להסדר שיוביל להשבת השבויים והנעדרים המוחזקים ברצועת עזה. הנשים טענו כי ההחלטה מנוגדת לחובותיה ההומניטריות של המדינה על פי המשפט הבינלאומי, וכי מדובר בהחלטה שרירותית, בלתי סבירה ובלתי מידתית.
המדינה טענה כי לא נפל פגם המצדיק את התערבותו של בית המשפט בהחלטת הקבינט, והדגישה את ייחודו של המצב השורר ביחס לרצועת עזה. המדינה ציינה כי מאז השתלטות ארגון הטרור חמאס על רצועת עזה, האזור הוא בבחינת שטח עוין, ובהתאם לכך מנהיגה ישראל מדיניות המגבילה באופן גורף כניסת תושבי עזה לישראל, ומתירה כניסה רק במקרים הומניטריים חריגים.
שופטי בג"ץ יצחק עמית, עופר גרוסקופף ועוזי פוגלמן קיבלו פה אחד את העתירה וקבעו כי אין סיבה לשנות את הפסיקות הקודמות בנושא של בג"ץ, לפיהן במקרה של יציאה לטיפולים מצילי חיים יש לבחון בחינה פרטנית האם אישור היציאה מהווה סכנה ביטחונית. "על כף המאזניים ניצב ערך החיים במובנו הגרעיני והבסיסי ביותר. מניעתו של טיפול רפואי זמין מאדם כזה או הכבדה ממשית על אפשרות קבלתו באופן גורף בלא בחינה פרטנית, בנסיבות שבהן אין היתכנות מעשית לקבלתו בחו"ל, משמעה העמדת חייו של זה בסכנה ממשית".
הנשים עתרו לבג"ץ באמצעות הארגונים 'עדאלה', 'רופאים לזכויות אדם' וארגונים נוספים, שיוצגו על ידי עורכות הדין מונא חדאד, סיגי בן ארי ואסנת כהן-ליפשיץ. את המדינה ייצגה עורכת הדין ערין ספדי-עטילה. במהלך הדיונים הביאו העותרות את חוות דעתה של פרופ' בלה קאופמן מבית החולים שיבא, שקבעה כי, "מצבן של העותרות מוסיף להידרדר ככל שמתמשך עיכוב הטיפול בהן, נסיעה למדינה מרוחקת, ירדן,טורקיה, או כל מדינה אחרת ימנע טיפול סביר, יפגע ברצף ויסכן את חייהן באופן מיידי".
השופטים הוסיפו כי אמנם אין חולק כי הממשלה רשאית לנקוט בצעדים כדי לקדם את השבתם של השבויים והנעדרים, וכי מדובר בתכלית ראויה, אך אין בכוחה של תכלית זו להצדיק הסדר השולל אפשרות לקבלת טיפול רפואי מציל חיים.
לסיכום פסקו השופטים כי על ההחלטה אינה עומדת במתחם הסבירות ולכן בטלה. על דבריו של השופט פוגלמן ביקש השופט עמית להוסיף: "המדינה לא מתבקשת להעניק טיפול רפואי לעותרות. המדינה לא מתבקשת לממן את הטיפול הרפואי בעותרות. המדינה לא מתבקשת למצוא עבור העותרות מקום לקבלת טיפול רפואי. המדינה לא מתבקשת לפעול להצלת חייהן של העותרות. המדינה לא מתבקשת לאפשר לאדם ממנו קיים סיכון בטחוני להיכנס לארץ. המדינה מתבקשת אך ורק לא למנוע מהעותרות לקבל טיפול רפואי, בבית חולים פלסטיני, על חשבון הרשות הפלסטינית".
השופט עמית העמיד בסימן שאלה את נחיצות המהלך והאפקטיביות שלו להחזרת המוחזקים ברצועת עזה. "לטענת המדינה, יש בצעד שננקט על ידי שר הביטחון כדי להפעיל "מנופי לחץ" על חמאס. אשרי המאמין. ככל שבעתיד אשתו/בתו/אחותו של אחד מבכירי חמאס
תזדקק לטיפול רפואי, מן הסתם החמאס ידאג לממן עבורה את הטיפול בחו"ל מבלי להזדקק לחסדיה של ישראל. רוצה לומר, כי גם בהיבט התועלתני, ספק רב אם יש בהחלטה כדי לקדם באופן אפקטיבי את המטרה של השבת השבויים והנעדרים".
השופט עופר גוסקופף סיכם כי, "תכלית זו היא בוודאי תכלית חשובה, ואולם, כפי שציין חברי, השופט עוזי פוגלמן, לא
כל האמצעים כשרים על מנת להשיגה".
לפסק הדין המלא לחצו כאן