בית משפט השלום בתל אביב ביטל לאחרונה דו"ח חניה של אדם שעמד עם רכבו במקום אסור לחניה, על פי חוק העזר העירוני של תל עיריית תל אביב. האדם החנה את רכבו ברחוב בן יהודה בתל אביב, במקום בו אסורה עצירה או חניה על פי תמרור המוצב במקום.
הרכב צולם על ידי מצלמת אכיפה, אך הפקח לא יצר קשר עם האדם, ששהה באותו זמן ברכב. הדו"ח נשלח אליו מאוחר יותר לביתו, ולדבריו לא ידע, "על מה, ומה קרה שם", וביקש לקבוע את התיק להוכחות.
הפקח שצילם אותו העיד במשפט והציג בפני השופט את הסרטון בו צולם הרכב. הפקח העיד כי ברחוב בן יהודה ישנה אכיפה על "עבירות קשות" כי מדובר בציר מרכזי. עוד הוסיף כי הדו"ח ניתן במסגרת סיור שגרתי ברחוב וכי הוא לא הזהיר את הנאשם כי הוא עומד בניגוד לחוק. "התפקיד שלי לא להזהיר אנשים, אני לא יכול כל רכב שעומד בעבירה להזהיר".
מוזמנים לעשות לייק לדף הפייסבוק של 'אוביטר'
הפקח הודה בפני בית המשפט כי אין נהלים בעניין זה, אך בהמשך טען שיש נהלים: "כשאני חולף על פני הרכב ואני רואה את הנהג מתחיל לנסוע לא עורך דו"ח. אם מישהו יוצא או נכנס גם לא עורך לו דו"ח. הכל לפי שיקול דעת הפקח. יש נהלים מסודרים והם מה שאמרתי כרגע". במקרה הזה הדו"ח ניתן לאחר שלא נצפתה כניסה או יציאה של הנהג או נוסע אחר מהרכב.
הנאשם העיד כי הוא עצר במקום שצולם, אולי כדי לדבר עם חבר אותו התכוון לאסוף מרחוב שלום עליכם הסמוך, אך מאחר ועבר זמן רב הוא אינו זוכר בדיוק למה עצר. לטענתו אם הפקח חשב שהוא מפריע היה עליו לכרוז לו.
"אכיפה בררנית"
השופט יוסי ברכיה, ציין כי בסרטון נראה רכבו של הנאשם במשך 10 שניות בלבד, וכך גם העיד הנאשם. מעדותו של הפקח עולה כי אם הוא מזהה רכב שעומד בעבירה אך אחד הנוסעים יוצא או נכנס לרכב הוא לא ישלח לו דו"ח וכי יש לו שיקול דעת בנושא. הרציונל לכך לדעת השופט הוא כי מדובר בעמידה קצרה על אף שהרכב עומד בעבירה. לאור זאת ביקש השופט להבין מה ההבדל בין מצב כזה לבין מצב בו עומד הרכב לפרק זמן קצר כמו במקרה של הנאשם, אבל לא לצורך הורדה או העלאה של נוסעים. לדעת השופט מתקיימת כאן "אכיפה בררנית".
"והנה לנו מקרה המעורר חוסר נוחות ותחושת אי צדק: נהג העומד בעבירה כ- 10 שניות ונוסע יורד או עולה ממנו לא יקבל דו"ח, כך על פי הפקח, על אף שרכבו עצר בעבירה, ובמקרה זה הפקח יפעיל שיקול דעת ולא ייתן דו"ח, ואילו נהג אחר שעומד אף הוא כ- 10 שניות בעבירה אולי בכדי לבצע פעולה קצרה בתוך הרכב, באותו אופן של חניה בו עמד הרכב הראשון ומיד מתכוון להמשיך בדרכו, יקבל דו"ח".
בעניין זה הוסיף השופט כי לעתים דווקא העלאה והורדה של נוסעים לוקחת זמן רב יותר מפעולה קצרה בתוך הרכב. לאור זאת סיכם השופט כי מדובר באכיפה שאינה עניינית, שיוויונית וסבירה, ועל הפקח היה להפעיל את שיקול דעתו ולא לתת לא דו"ח. "אכיפה בררנית זו צריכה להוביל לביטול כתב האישום ולזיכויו של הנאשם"
עוד הוסיף השופט כי אין לו ספק שהנאשם היה מזיז את רכבו לו הפקח היה דורש זאת ממנו. בנוסף ציין השופט כי סוג כזה של אכיפה צריך להיות מוסדר בנהלים ברורים עם הנחיות ברורות שיבארו מתי יש לשלוח דו"ח.
