על פי פסק הדין, בהזדמנויות רבות – בעל הנאשם בת משפחה קטינה אחת וביצע בה מעשי סדום, הוא ביצע מעשה סדום ומעשים מגונים בבת משפחה נוספת, וניסיון למעשה מגונה בבת משפחה שלישית. הנאשם אף פגע מינית בבת משפחה נוספת, אך עניין זה התיישן, ולכן לא ניתן להרשיע בגינו.
בית המשפט המחוזי בחיפה זיכה פה אחד את הנאשם מכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום. בפרקליטות החליטו לערער על הכרעת הדין ואכן, בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי פה אחד והרשיע כאמור את הנאשם בריבוי עבירות מין במשפחה של בעילת קטינה, מעשי סדום, מעשים מגונים ועוד.
השופט יוסף אלרון, אליו הצטרפו השופטים מני מזוז ועופר גרוסקופף קבע בפסק דינו, כי "לאחר שבחנתי בדקדקנות את מצבור הראיות שנפרש בבית המשפט המחוזי, מצאתי כי הונחה תשתית ראייתית מוצקה לחובת המשיב, שאינה מאפשרת להסיק כל מסקנה אחרת המתקבלת על הדעת, מלבד זו שלפיה המשיב ביצע את העבירות המיוחסות לו. עדויותיהן של הנפגעות תמכו וחיזקו זו את זו, וניתן היה לזהות קו אחד רציף המחבר ביניהן", כתב השופט אלרון והוסיף: "קו זה נפרש אמנם על פני למעלה מחצי יובל שנים, אך מלמד על דפוס התנהגות אחיד של המשיב: ניצול הזדמנויות של מפגש משפחתי יום-יומי עם בת משפחה קטינה, רגעי או מתוכנן, לצורך סיפוק תאוותיו המיניות. בחינה מצרפית של כל העדויות על מעשיו הדומים של המשיב, מאששת אפוא את המסקנה ההכרחית בדבר הרשעתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום".
שופטי בית המשפט העליון דחו את כל טענותיו של הנאשם ובינהן את הטענה, לפיה המתלוננות תיאמו בינהן גרסאות. "הדמיון בין הגרסאות של בנות המשפחה המתלוננות עומד במקרה זה דווקא לחובתו של המשיב, שכן ניתן לייחסו לדפוס פעולה שיטתי מצד המשיב, אשר פגע במספר בנות משפחה תחת אמתלות דומות ותוך ניצול ההזדמנויות שנקרו בדרכו בחיק המשפחה", נכתב בפסק הדין.
בתום הדיון נקבע כי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך שמיעת טיעונים לעונש וגזירת דינו של הנאשם.
