פרקליטיו של נוה הגישו את הערר לאחר שקיבלו את חומר החקירה ובו גם העדות הפתוחה של שטייף שסיפרה כי היא: "עיתונאית הרבה מאוד שנים, ויש לי הרבה מאוד קשרים במקומות שונים, מצמרת המשטרה, מצמרת המדינה ועד עבריינים ברחוב ואסירים בבתי כלא. כך הצלחתי להגיע לגורם המוכר לי היטב, שאמר שאין שום בעיה, ושאני אביא לו את הטלפונים ושנוכל לפתוח אותם".
בערר טען נוה כי שטייף היתה אמורה למסור לגורמי החקירה את כל המידע שיש ברשותה מהטלפונים הניידים אולם היא לא עשתה כן ובימים האחרונים המידע מהטלפון דלף. "שטייף הפרה הבטחות אלה, והדליפה את החומרים, כך שגם מטעם זה לא היה מקום לכבד את החסינות שהובטחה לה. מסקנה זו נלמדת הן מהעובדה שהטלפונים והמידע שבהם טרם נמסרו לעורר, כמו גם העובדה שהחומר שדלף", כתבו סניגוריו של נוה בערר והוסיפו: "על פי פרסומים, מוין בתיקיות על פי נושאים – בדומה לאופן ששטייף סידרה את החומרים לאחר שחיטטה בהם, כעולה מהודעות הגורמים הרלוונטיים במשטרה".
על פי עדותה במשטרה שטייף סיפרה כי חני נווה אישתו של אפי נווה, היתה נמצאת עימו בהליך גירושין קשה והיא הבינה כי היא ניסתה לפרוץ את הטלפון הנייד שלו פעמיים אך הטכנאים נכשלו והיא הציאה לה את עזרתה. "נקבעה פגישה משותפת בין שטייף לבין גב' נוה ואותו גורם שמסר לה שהוא יכול לפרוץ לטלפונים – אחד יוליוס רוזנברג. השלושה נפגשו ביום 17.12.18, ובפגישה זו מסר רוזנברג כי הוא ייקח את הטלפונים שהיו מצויים בחנות אליהם הועברו בניסיון לפרוץ אליהם על ידי גב' נוה ואני יעודכן בהמשך ואנחנו נפרדים". נכתב בערר.
ואכן אותו רוזנברג אליו הועברו הטלפונים אכן הצליח לפרוץ אותם ושטייף הגיע לראות את תוצרי הפריצה. בחקירתה במשטרה תיארה שטייף את המפגש בינהם. "ביום 23.12.18 בבוקר, אני מגיעה לבית באשקלון, בבית של המקור שלי (='הגורם'), והוא מתחיל להראות לי את החומרים שלטענתו הוצאו משני פלאפונים מסוג סמסונג גלקסי ושנינו המומים. אנו עוברים יחד משך שעות על החומרים, ולא מאמינים למה שאנחנו רואים". כך נטען בערר, "באותו יום, היא ורוזנברג 'ישבו שעות' על תוצרי הפריצה, והיא עיבדה ומיפתה אותם, ואז הדפיסה אותם ולקחה אותם על דיסק און קי".
על פי הערר יום לאחר מכן הגיעה שטייף לפגישה בגל"צ כשהיא מצוידת בחומרי הפריצה. לאחר שיחה משפטית, היא ישבה עם השדרן רזי ברקאי ואני יחד עם העורכת נורית קנטי והם עלעלו בחומרים בקלסרים כדי להבין את חומרתם ומשמעותם. "בינתיים החלטנו שאנחנו מתחילים לעבוד שאם אנחנו מקבלים אישור מייעוץ המשפטי – מה אנחנו מפרסמים, איך ובאיזו דרך'", אמרה שטייף בחקירתה, כך על פי הערר והוסיפה: "רזי ברקאי, נורית קנטי ואילאל שחר מודעים לזה שהחומרים הופקו מטלפונים שהגיעו לידיי מחני נווה, והם אינם יודעים מי הגורם שבפועל פרץ את הטלפונים. היחידה שיודעת על מי הגורם – זה אני. ומרגע זה – אנחנו ממתינים לשמוע מה אומרים בייעוץ המשפטי. ואני ממשיכה לחטט".
על פי הערר הייעוץ המשפטי של הפרקליטות הצבאית לא נתן לה לפרסם את החומרים למרות שעל פי הערר היא לא מצאה כל פגם בהתנהלותה והיא פנתה אל פרקליט המדינה, שי ניצן. "שטייף תיארה בפני ניצן את החומרים שהיו ברשותה, אך לא חשפה אותם בפניו. כעבור זמן קצר, העידה שטייף, 'מצלצל אליי שי ניצן, מדבר איתי על החשיבות הציבורית שיש בחומר כפי שהוא מבין אותה ומבקש ממני להעביר את החומרים לידיכם' כך ממש. פרקליט המדינה באותו שלב, חשוב להדגיש, אינו יודע מהם תוצרי הפריצה, וכל המידע שבידיו הוא סיפורים שמספרת לו שטייף", נכתב בערר.
בסופו של דבר שטייף העבירה חומרים רבים מהמכשירים הניידים לידי המשטרה וכן: "היא מסרה לידי המשטרה 'סימולציה של שידור שהכנתי שיש בו בעצם את הפוקוס על הדברים שהם ציבוריים מבחינת מה שאני כעיתונאית רואה בהם עבירות לכאורה של אפי נווה ואחרים'". נטען בערר.
כעת פרקליטות המדינה תצטרך להחליט האם לקבל את הערר של נוה או להישאר עם ההחלטה המקורית להעניק חסינות לשטייף ולפורץ הטלפונים.
