תחילה פרסם השר את שמותיהם של מספר מועמדים לתפקיד אשר ביניהם נמנתה המשנה לפרקליטת מחוז מרכז, אורלי בן ארי-גינזברג.
בהמשך לכך, הודיע היועמ"ש, כי יש למנות את המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, בשל הוותק הרב, תפקידיו הקודמים, ניסיונו העשיר ויכולותיו הגבוהות.
בהמשך, בחר שר המשפטים בגב' אורלי בן ארי-גינזברג כמ"מ פרקליט המדינה.
בתגובה לכך, קבע היועץ המשפטי לממשלה בחוות דעת שמינויה של בן ארי-גינזברג חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ולפיכך קיימת מניעה משפטית באישורו.
ביום רביעי האחרון, עוד טרם שהתקיים טקס חילופי פרקליט המדינה, הוציא בג"ץ צו ארעי המעכב את מינויה של אורלי בן ארי-גינזברג עד להחלטה אחרת.
הוויכוח בין השניים פרץ, לאור כך שבשנת 2004 ניתנה החלטת ממשלה בהתאם לחוק שירות המדינה, על כך שיש לקיים הליך של ועדה לאיתור מועמדים לצורך מינוי פרקליט המדינה, כאשר יושב ראש הוועדה הוא היועץ המשפטי לממשלה ובין חבריה נמנים: נציב שירות המדינה, מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד בעל מומחיות ושופט בדימוס שממנה נשיא בית המשפט העליון.
אך לא תמיד חושבים במדינת ישראל על הכל וכעת צצה בעיה חדשה, פרקליט המדינה שי ניצן מסיים את תפקידו ולכן לא ניתן כעת להקים ועדת איתור למינוי פרקליט מדינה, מאחר ומדובר בממשלת מעבר.
במקרה כזה, החוק אומר בצורה פשוטה שיש סמכות לשר המשפטים למנות ממלא מקום לפרקליט המדינה עד לאחר הבחירות לכנסת וכינונה של ממשלה חדשה.
הוויכוח בין שר המשפטים ליועץ המשפטי לממשלה אינו חדש, שורשיו נטועים עמוק בשאלת עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה מול עמדתם של נבחרי הציבור ועמדתו של מי היא הקובעת.
במקרה זה, כאחד שעבד בעברו בפרקליטות מחוז מרכז-פלילי, נחשפתי ליושרה והגינותה של עו"ד אורלי בן ארי-גינזברג, אך החשוב מכל, נחשפתי למקצועיות שלה, כאשר כל עניין משפטי נדון אצלה בכובד ראש ובמומחיות.
ישנה טענה מעניינת שנשמעת, שאין למנות אדם כמו הגב' בן ארי-גינזברג שנמצאת בדרג זוטר יחסית, לתפקיד בכיר של פרקליט המדינה.
ייתכן שבמקרים מסוימים הטענה הזו אכן נכונה, אך במקרה זה אני חולק על אלה שטוענים כך מכל וכל.
הגב' בן ארי-גינזברג משמשת שנים רבות בתפקיד המשנה לפרקליטת מחוז מרכז-פלילי והיא עסקה בתיקים פליליים מורכבים מאוד, כאשר היא הייתה צריכה כבר מזמן להמשיך ולעלות מעלה, בסולם הדרגות בפרקליטות. אלא שלפעמים יש אינטרסים שונים וחברויות שונות עם הגורמים המחליטים שמעפילים על ההישגים וככל הנראה בשל כך נמנע עד כה קידומה למעלה של בן ארי-גינזברג.
חשוב לדעת, כי גם ראש הממשלה בנימין נתניהו כיהן בתפקיד יחסית זוטר של סגן שר החוץ טרם שנבחר לראשות הממשלה, גם איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר, כיהנה בתפקיד למרות שאין לה אפילו תואר ראשון במשפטים, ורבים יאמרו שהיא גם הצליחה מאוד בתפקידה.
גם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט שימש בעברו כפרקליט הצבאי הראשי, אך ברור שסמכויותיו של הפצ"ר כלל לא מתקרבות לסמכויות הרבות והשונות שיש בידי היועץ המשפטי לממשלה, אך מעניין שבעת מינויו של מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, לא נשמעה אף טענה בעניין.
מסקנתי היא, שלא תמיד מי שמגיע מלמעלה הוא דווקא האדם המנוסה ביותר והמתאים ביותר לתפקיד ולכן דעתי היא שהגב' אורלי בן ארי-גינזברג מתאימה היטב לתפקיד פרקליטת המדינה וכלל לא ברורה לי המלחמה המיותרת בנושא מינויה למ"מ פרקליטת המדינה.
בשנים האחרונות, אמון הציבור בפרקליטות יורד ובסקר שהתפרסם ביום 7.11.19 באתר "גלובס" עלה ששליש מהציבור לא מאמין לפרקליטות. ועל כן דווקא אורלי בן ארי-גינזברג שהינה ישרה והגונה, יכולה להחזיר את אמון הציבור בפרקליטות וחבל על התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה למינויה.
הכותב עו"ד רפאל ציק הינו עורך דין אשר עוסק בתחום הפלילי, בעל תואר ראשון במשפטים, משלים לתואר שני באוניברסיטת תל אביב ובעל רישיון הסמכה כמגשר.עו"ד רפאל ציק עוסק בתחום הפלילי ובעל ניסיון רב בליטיגציה הפלילית.עו"ד רפאל ציק הינו בוגר פרקליטות המדינה עם ניסיון רב בתחום הפלילי.
