עד היום היו שלוש עבירות המתה עיקריות:
1. רצח – עבירה שדינה מאסר עולם חובה.
2. הריגה – עבירה שדינה עד 20 שנות מאסר.
3. גרם מוות ברשלנות – עבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר.
אחרי התיקון תתווספנה שחקניות חדשות למגרש כגון "רצח בנסיבות מחמירות" ו"המתה בקלות דעת".
אך לא השחקניות החדשות הן הבשורה של התיקון, כי אם הגדרה מחדש של מה יחשב לרצח וביתר דיוק – ההרחבה המשמעותית של מקרי ההמתה אשר יכנסו בגדר עבירת הרצח.
עד היום, רצח היה באחד מארבעה מקרים בלבד:
גרימת מוות של הורה או סב, גרימת מוות בכוונה תחילה (עבירה קשה מאוד להוכחה ולכן אחוזי ההרשעה בה נמוכים), גרימת מוות על רקע ביצוע עבירה אחרת, או כדי לחמוק לאחר ביצוע עבירה אחרת.
כאשר ה- רצח היה ללא ספק זה שנעשה בכוונה תחילה. על מנת להוכיח כוונת תחילה, היה על רשויות האכיפה להוכיח שלושה תנאים מצטברים: החלטה להמית, בקור רוח – העדר התגרות מצד הקורבן בתכוף למעשה הקטילה, ויסוד ההכנה.
בעקבות התיקון, עבירת הרצח תתרחב ובגדרה תיכנסנה לא פחות מ- 11 חלופות, אשר ניתן להרשיע בכל אחת מהן ללא הוכחת כוונה תחילה ולהשית בגינן מאסר עולם חובה.
כך למשל, כאשר מדובר בגרימת מוות של אדם שהיה או עתיד להיות עד בהליך פלילי, כאשר המעשה נעשה מגזענות, כאשר מדובר בגרימת מוות של בן זוג שקדמה לו התעללות בקורבן, וכן במקרה בו מדובר בגרימת מוות של קטין או חסר ישע על ידי אחראי.
הרבה גבות הורמו כאשר הוגש כתב אישום, המייחס עבירת הריגה, כנגד הסייעת שהביאה למותה של התינוקת יסמין וינטה ז"ל, שמשרדנו מייצג את הוריה האומללים. אנשים לא הבינו איך מקרה כל כך רגיש לא מוגדר כרצח. לעומתם, המשפטנים הבינו היטב כי למדינה לא היה סיכוי להוכיח כי בליבה של הסייעת גמלה ההחלטה להביא למותה של התינוקת הרכה. לא היה להם סיכוי להוכיח את "כוונת התחילה".
על פי התיקון, אין עוד צורך להוכיח את כוונת התחילה, ודי להסתפק באדישות – שוויון נפש למוות – על מנת שניתן להרשיע את אותה סייעת ברצח בנסיבות מחמירות ולהשית עליה מאסר מאחורי סורג ובריח למשך כל חייה. ואגב, כך אף קבע השופט בעניינה של אותה סייעת. לו היתה הסייעת ההורגת נשפטת לפי החוק כיום, היתה נשפטת למאסר עולם.
אם לא די בכך, הרי שעבירת ההריגה שונתה ופוצלה לשניים; כאשר מדובר בגרימת מוות אשר נעשתה בקלות דעת, העונש יהיה 12 שנים בלבד. יחד עם זאת, אין לטעות לחשוב שמדובר בהקלה, לא ולא. כאשר מדובר בעבירה שבוצעה באדישות או בכוונה סתם, עד החוק החדש, היתה עבירת הריגה שדינה הוא עד 20 שנים. מאז יולי ש״ז, אותה עבירה תיקרא רצח – והעונש יוחמר ויעמוד על 30 שנות מאסר.
הנה כי כן, ניכר כי התיקון מחמיר עם האזרחים. החוק החדש מעניק הגדרה רחבה ביותר לעבירת הרצח. בשנים הקרובות יותר ויותר נאשמים יכלאו למשך כל חייהם, כשיכלתם להשתחרר, להשתקם, תיפגע אנושות. בלי יכולת לחזור לחברה ובלי יכולת לדאוג לכלכלתם. אנחנו אלה שנדאג להם ונשלם עבור מחייתם ודומה כי מגמת ההחמרה בענישה, אותה ראינו בתיקון 113, שעסק בהבניית שיקול הדעת בענישה, מגמה זאת הולכת וצוברת תאוצה. יתכן וזו המגמה הרצויה, רק ימים יגידו.
עו״ד יעקב שקלאר הוא מומחה למשפט פלילי על כל רבדיו, בעל וותק של 25 שנות עבודה במקצוע, עומד בראש משרד המונה 6 עורכי דין, מרצה בבתי הספר למשפטים ובפקולטות באוניברסיטה ובהשתלמויות מקצועיות של לשכת עורכי הדין על עבודת הסניגור הפלילי, פרשן משפטי בכל ערוצי הטלויזיה והרדיו והתקשורת בנושאי משפט בוערים ומייצג בתיקים החשובים והמפורסמים בתחום הפלילי בכל הערכאות.
