על פי דוח שמפרסם מרכז המידע והמחקר של הכנסת, בארבע השנים האחרונות הוכפלה כמות תיקי חקירה בעבירות אלימות כנגד פעוטות בגילאי 0 עד 3 בזמן ששהו במסגרת החינוכית, וחלה עלייה ניכרת בתיקי חקירת התעלללות בילדים בני 3 עד 6. לפני מספר חודשים ביקש ח”כ אופיר כץ (הליכוד) ממרכז המידע והמחקר של הכנסת לאסוף נתונים אודות המגמה של פגיעה בפעוטות וילדים בזמן שהם שוהים במסגרות. במרכז המחקר פנו לאסוף את הנתונים ממשטרת ישראל, מפרקליטות המדינה ומהנהלת בתי המשפט ולאחרונה סיימו לעבד אותם. הנתונים אליהם הגיעו אמורים להדאיג :
ב2015 נפתחו 20 תיקי חקירה בגין עבירות אלימות כלפי פעוטות עד גיל 3, ב־2016 המספר עלה ל־29 ב־2017 חלה ירידה מסוימת, ו”רק” 21 תיקים נפתחו, אבל ב־2018 המספר קפץ, והוכפל ל־43. גם במספר עבירות האלימות כנגד ילדים גדולים יותר, בגילאי 3 עד 6, חלה עלייה משמעותית. ב־2015 נפתחו 65 תיקים בגין אלימות נגד ילדים בגילאים הללו, ב־2016 נפתחו 50 תיקים, ב־2017 71 תיקים ובשנה שעברה נפתחו לא פחות מ־77 תיקים בגין אלימות נגד ילדים בגילאי 3־6.
לפני מספר חודשים ביקש ח”כ אופיר כץ (הליכוד) ממרכז המידע והמחקר של הכנסת לאסוף נתונים אודות המגמה של פגיעה בפעוטות וילדים בזמן שהם שוהים במסגרות. במרכז המחקר פנו לאסוף את הנתונים ממשטרת ישראל, מפרקליטות המדינה ומהנהלת בתי המשפט ולאחרונה סיימו לעבד אותם. הנתונים אליהם הגיעו אמורים להדאיג כל אחד מאיתנו:
ב־2015 נפתחו 20 תיקי חקירה בגין עבירות אלימות כלפי פעוטות עד גיל 3, ב־2016 המספר עלה ל־29 ב־2017 חלה ירידה מסוימת, ו”רק” 21 תיקים נפתחו, אבל ב־2018 המספר קפץ, והוכפל ל־43. גם במספר עבירות האלימות כנגד ילדים גדולים יותר, בגילאי 3 עד 6, חלה עלייה משמעותית. ב־2015 נפתחו 65 תיקים בגין אלימות נגד ילדים בגילאים הללו, ב־2016 נפתחו 50 תיקים, ב־2017 71 תיקים ובשנה שעברה נפתחו לא פחות מ־77 תיקים בגין אלימות נגד ילדים בגילאי 3־6.
מהדוח עולה עוד, כי גם לאחר פתיחת התיק במשטרה ארוכה הדרך להרשעה בבית המשפט. משך החקירה של תיקים מסוג זה ארוך, בעיקר על רקע הקושי לגבות עדות מהפעוטות ומהילדים, וכתוצאה מכך בחלק מהתיקים ישנו קושי להשיג די ראיות להרשעה.
"בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה נרחבת ומזעזעת של התעללות בחסרי ישע", אמר אמש חבר הכנסת אופיר כץ. "בלתי אפשרי להישאר אדישים אל מול המראות הנוראיים של אלו המופצים לעיתים כסרטונים. ולמרות המעשים המטלטלים, פסקי הדין הנגזרים עליהם מקילים אל מול חומרת המעשה. סקירת פסקי הדין הראתה כי בעשור האחרון רק מספר מקרים בודדים הסתיימו בהרשעה, כשהתוקפים הורשעו בתקיפה או בהתעללות בקטינים שהיו תחת אחריותם. גם במקרים קשים שבהם האלימות תועדה, בתי המשפט הסתפקו בעבודות שירות ולא שלחו מטפלים/מטפלות אלימים/אלימות למאסר בפועל. חלק מהמטפלים ומהמטפלות אף חזרו לעבוד בתחום וביצעו תקיפה והתעללות פעם נוספת. מטפלים ומטפלות אלו הצליחו לעורר את רחמי בית המשפט ולזכות בעונשי מאסר הנמוכים משמעותית מהעונשים הקבועים בחוק". כץ אמר כי על מנת להרתיע יותר יש "להגדיר את העונש כמינימום מאסר בפועל שלא ירוצה בעבודות שירות. אדם המתעלל בחסר ישע אשר הוא אחראי לו מלמד בהתנהגותו שהוא מהווה סכנה לחברה ולכן יש להטיל עליו עונש מאסר מינימלי שיש בו אלמנט הרתעתי, וזאת כדי לעקור תופעה זו מהשורש".
