בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה את ערעור המדינה על עונשו של תושב הצפון עליו נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל, וכן מאסר מותנה בן 9 חודשים למשך 3 שנים. בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון נכללו שני אישומים.
באישום הראשון צוין כי הנאשם ובת זוגתו היו נשואים במשך 16 שנים ולהם 5 ילדים. במספר הזדמנויות שונות תקף הנאשם את אשתו בכך שתפס אותה בחוזקה בכתפיה ובידיה וכי איים עליה כי יהרוג אותה ויתאבד. האיומים נעשו גם בפני ילדיהם וגם בפני בני משפחה נוספים.
בשלב מסוים האשים אותה כי היא מנהלת קשר טלפוני עם גבר אחר, והחל להתקשר לאנשים שמספרם הופיע בנייד שלה, עד שלבסוף שבר אותו. בעקבות המקרה הזה עזבה האישה את הבית ועברה לבית הוריה, אך לאחר הפצרותיו היא שבה הביתה וישנה בחדר הילדים. הנאשם רכש לה פלאפון חדש אך התנה זאת בתנאים מסוימים.
באחד המקרים כאשר אשתו הייתה במטבח הוא נטל סכין מטבח שהייתה על השיש והצמיד לצווארה ואמר לה: "כך אני אשחט אותך". בת הזוג ביקשה ממנו להתגרש כי הוא לא שפוי, ובתגובה איים עליה כי יהרוג אותה ואת עצמו. בהמשך הסיר את הסכין מצווארה והחל לספר לה, בעודו אוחז בסכין, על גברים שרוצחים את נשותיהם.
באחד הלילות נכנס הנאשם לחדר בו ישנה אשתו ושאל אותה היכן הניחה את המכשיר הנייד. הוא תפס בשערה, משך בו, הורה לה לקום והיא החלה לבכות. אחת הילדות התעוררה כתוצאה מהבכי ואמרה לו כי הנייד מונח על השולחן במטבח. בתגובה הכה אותה האב וכתוצאה מכך נחבט ראשה בקיר.
"יראה לו מה זה"
האישום השני מתייחס למספר מקרים בהם נהג האב להכות את ילדיו. באחד המקרים נכנס אחד הילדים לחדרו של האב והוא החל לצעוק עליו על כל שנכנס לחדר, והכה אותו עם חגורת עור.
במספר נוסף של מקרים הכה את ילדיו בשל ציונים שלא השביעו את רצונו. באחד המקרים הגיעו הנאשם ואשתו לשיחה עם המורה בבית הספר, לאחר שאחד מילדיהם איחר. במהלך השיחה בעט הנאשם בבנו ואמר לו כי "יראה לו מה זה".
בית משפט השלום גזר עליו כאמור 10 חודשי מאסר בפועל, תוך שהוא מתייחס לעובדה שמדובר ברצף של התנהגות אלימה כלפי בת הזוג והילדים לאורך שנים, "באופן שערער את ביטחונם האישי ופגע בשלוות נפשם ובגופם".
בערעור טענה המדינה כי שגה בית המשפט בכך שמיקם את העונש שגזר עליו ברף הנמוך של המתחם. לטענת המדינה הן המתחם והן העונש שנקבעו אינם מתיישבים עם עקרון ההלימה, ולא ניתן ביטוי ראוי לפגיעה בערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשיו.
לדעת המדינה, אין זה סביר שמי שהורשע בעבירות המדוברות יקבל עונש של 10 חודשי מאסר בלבד. לטעמה, ככל שמאסרו יהא ארוך יותר, הוא יוכל לעבור טיפולים שונים בין כותלי הכלא.
מוזמנים לעשות לייק לדף הפייסבוק של 'אוביטר'
שופטי המחוזי, יגאל גריל, כמאל סעב ואספרנצה אלון קבעו כי לא נפל פגם בהחלטת השלום לגבי מתחם הענישה שהציב, בין 6-24 חודשי מאסר. לעניין הענישה הספציפית סבורים השופטים כי הענישה מקלה עם הנאשם, "בשים לב למעשיו האלימים כלפי רעייתו, ומעשיו האלימים כלפי ילדיו". יחד עם זאת החליטו שלא להתערב בתקופת המאסר בפועל. "לא בלי התלבטות החלטנו, שבכל הנוגע לתקופת המאסר בפועל לא נתערב בענישה של בית משפט קמא".
בנוסף, החליט בית המשפט שכן להתערב בעונש המאסר המותנה, "על מנת להדגיש ולהבהיר את חומרת העבירות שביצע, ואת המחיר שיהא עליו לשאת בו אם חלילה יחזור ויפגע ברעייתו וילדיו". לאור זאת קבעו השופטים את תקופת המאסר המותנה על 12 חודשים, במקום תשעת החודשים שהיו קודם הערעור.
לפסק הדין המלא לחצו כאן
