חברת 'טלקאר' המייבאת סוגים שונים של רכבים לארץ, נתבעה על ידי לקוח שרכש ממנה ג'יפ חדש מסוג קיה ספורטאג' בעלות של 175,786 ש"ח. לטענת התובע הרכב היה אמור להיות "רכב החלומות" שלו, אך במקום חווית הנהיגה לה ציפה, התברר שקימות ברכב תקלות שונות, אשר בגללן הפכה הנהיגה ברכב לסיוט.
התובע הוסיף כי על אף שהתייצב במוסך מספר פעמים לביצוע תיקונים, רק נוספו נזקים לאחר כל ביקור. לכתב התביעה, שהוגש על ידי עורך דין מוניר עראידה, צורפה חוות דעת שמאי אשר על פיה הנזקים ברכב מתבטאים בירידת ערך של 5%, שהם 7,621 ש"ח. לסכום הזה הוסיף התובע עלויות תיקונים בסך 8,600 ש"ח, שכר טרחת שמאי ופיצוי בגין עוגמת נפש, כך שבסך הכל עמדה התביעה על 35,471 ש"ח.
התביעה התבררה בבית משפט השלום בעכו, בפני השופטת דנה עופר. 'טלקאר' טענה, באמצעות עורך דין דורון טאובמן, כי הרכב תקין לחלוטין ולא נגרמה לו ירידת ערך כלשהי. לכתב ההגנה צורפה חוות דעת של מומחה, אשר קבע כי אין בסיס לטענות התובע בדבר תקלות ברכב, ואין בסיס לחוות דעת השמאי על ירידת ערך הרכב.
בית המשפט מינה מומחה מטעמו, שקבע כי ישנם מעט ליקויים ברכב, אך לא בהיקף הנטען. לדברי המומחה ערך הרכב ירד ב-2% אחוזים בלבד.
https://www.instagram.com/p/Bl-8M0PFvhx/?taken-by=kiamotorsusa
טענות התובע היו רבות, ביניהן טען כי מספר שלדת הרכב אינו נכון, כי זכוכית הגגון העליון מלאה בסיד, קילומטראז' גבוה בעת מסירת הרכב, חלון סדוק ושרוט, ריח רע מהרכב, רפידות הבלמים משמיעות קול חריקה, רדיו דיסק תקוע וישן ועוד. את רוב טענותיו דחה המומחה מטעם בית המשפט, ובסיכומו כתב כי מדובר ברכב במצב תקין ושמור.
התובע הדגיש בטיעוניו את העובדה שהיה זה חלום ילדות עבורו לרכוש ג'יפ חדש וליהנות מחוויית הנהיגה בו, אלא שהג'יפ שקיבל לא ענה על ציפיותיו והוא נאלץ להגיע למוסך פעם אחר פעם מבלי שהתקלות טופלו. הנתבעות טענו כי התקלות אשר התובע דיווח עליהן והגיע לטפל בהן – טופלו, ואילו יתר הליקויים כלל לא דווחו בעת שהובא הרכב לביצוע התיקונים במוסך.
ניסיון להאדיר את הנזקים
בית המשפט קבע כי נקודת המוצא בהכרעה היא חוות דעתו של מומחה בית המשפט. "מדובר במומחה אובייקטיבי המשמש ידו הארוכה של בית המשפט". בית המשפט קיבל את חוות הדעת לפיה הליקויים היחדים שהתגלו היו מינוריים ומתח ביקורת על התובע אשר "העלה בכתב התביעה טענות מטענות שונות, אשר התגלו כטענות סרק משוללות כל בסיס. כך למשל, טענת התובע כי קיים חשש שמספר השלדה "אינו נכון", טענתו לריח רע שנודף מהרכב, לקולות חריקה מהבלמים – לכל אלו ועוד לא נמצא בסיס עובדתי, והרושם המתקבל הוא ניסיון להאדיר את הנזקים ולצייר תמונה עגומה של רכב לקוי במיוחד".
עוד ציינה השופטת כי גם את הליקויים שנמצאו על ידי מומחה בית המשפט ניתן היה לתקן וכי לאחר התיקון אין סיבה שערך הרכב ירד בגללם. ליקויים אלו לא טופלו על ידי החברה משום שהתובע סירב להביא אותו לתיקון במוסך בטענה שאינו סומך עליהם לאחר שהגיע כבר 8-9 פעמים למוסך. אלא שעיון בכרטיס הטיפולים של הרכב מגלה שהתובע הגיע פעמיים בלבד. על כך העירה השופטת כי, "להתנהלות של התובע, אשר סירב בעקביות ועקשנות לכל הצעה לתקן את הליקויים יש השלכה גם על שאלת ההוצאות המשפטיות".
השופטת אף הגדילה לעשות, ויצאה עם הצדדים לסיבוב על הג'יפ, כדי לבחון את התקלות בעצמה. "כאן המקום להזכיר, כי במהלך ישיבת ההוכחות יצאתי, עם הצדדים, להתרשם מרכבו של התובע, ואף לנסיעה קצרה ברכב. לא ניתן היה לחוש בריח רע, כטענת התובע, או לשמוע רעשים מיוחדים. הליקויים האסתטיים הקלים שנמצאו אינם כאלו שיש לפסוק בעטיים פיצוי על נזק לא ממוני".
בסופו של דבר פסקה השופטת פיצוי כפי שקבעה חוות דעת המומחה, על סך של 3,500 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה בריבית.
לפסק הדין המלא לחצו כאן
