זוג חד מיניים מאזור המרכז, תבעו את חברת הביטוח 'הראל'. את התביעה הגיש אחד מבני הזוג באמצעות עורך הדין אמיר כצנלסון. התובע טען כי הוא ובן זוגו עברו תהליך להפריה באמצעות אם פונדקאית בארצות הברית. לטענתו הפוליסה מחייבת את חברת הביטוח לשלם עבור ההליך, ולכן הוא עותר לחייבה בהוצאות שונות הקשורות להליך. התובע דרש לקבל החזר מהפוליסה על סך 583,000 ש"ח.
לפסק הדין המלא לחצו כאן
חברת הביטוח, באמצעות בא כוחה טענה כי ההליך אינו בגדר "מקרה ביטוח", שכן אין מדובר במצב רפואי המחייב את ביצוע ההליך. עוד טענו כי מבחינת הפוליסה אין מניעה לעבור את ההליך בארץ. המניעה לעשות כן היא מבחינת החוק ולא הפוליסה היא זו שמונעת זאת. עוד טענו כי עיקרן של ההוצאות הינן בגין הליך רפואי המתבצע בגופה של הפונדקאית, תורמת הביצית ובן הזוג, שאינם מבוטחים בפוליסה.
השופט יעקב שקד, מבית משפט השלום בהרצליה, קבע כי משמעות קבלת התביעה תהיה הרחבת הכיסוי הביטוחי גם על סיכונים שמלכתחילה לא היו מבוטחים על פי הפוליסה, "בבחינת יש מאין". השופט הוסיף כי אין מדובר ב"מקרה ביטוח", וכדי לבחון זאת בדק אלו סיכונים מיועדת הפוליסה לכסות עבור מבוטחיה ובאיזה דרך ניתן לאפיין אירועים בריאותיים המכוסים בפוליסה".
השופט הוסיף כי מהותה של הפוליסה היא להעניק כיסוי רפואי למקרים בלתי רצוניים של אירועים רפואיים שונים. "ניתן לומר שכל מקרה רפואי בלתי צפוי מראש עתיד לעמוד במבחן האם נכנס בגדרה של הפוליסה, אם לאו. לא כן לגבי אירוע בריאותי רפואי אשר נעשה במכוון ובתכנון על ידי המבוטח".
מוזמנים לעשות לייק לדף הפייסבוק של 'אוביטר'
הנקודה שביקש השופט להדגיש היא שהליך ההפריה והפונדקאות הינם אירועים שנמצאים בשליטה מוחלטת של המבוטח, וחסרים בהם אלמנטים של "פתאומיות וחוסר ודאות". התובע הצהיר מספר פעמים בהליך כי התעורר אצלו ואצל בן זוגו רצון עז להביא ילדים לעולם ולכן ברור שאין מדובר בסיכון שהתחרש בפתאומיות ובאי ודאות.
אין מדובר בסיכון בריאותי אלא במשאלת לב טבעית ביותר ומובנת מאליה יש לומר, אשר התובע ובן זוגו הביאוה לכדי מימוש מרצונם ומיוזמתם. זאת, להבדיל ממקרה פתאומי של אירוע בריאותי, כגון צורך בהשתלה או טיפול רפואי בלתי צפוי שלא נובע מרצון".
"אני לא הנביא יחזקאל"
על פניו לאור כל זאת כבר היה מספיק כדי לדחות את התביעה, אך השופט בכל זאת נדרש לדיון בסעיף 1 בפרק א' לפוליסה, והאם הוא מקים עילת תיבעה בטענה כי התרחש "מקרה ביטוח". התובע לצורך עניין זה, טען כי מדובר במצב רפואי, שכן מדובר בצורך נפשי להביא ילדים לעולם.
כתימוכין לטענה זו הביא התובע את חוות דעתו של הפסיכיאטר ד"ר אבי ראפס. "אין כל ספק כי במקרה שלפנינו מדובר בצורך המהווה מצב רפואי נפשי ולא סתם ברצון להביא ילד". עוד טען התובע כי אביו של בן זוגו ואביו שלו נפטרו בסמיכות זמנים ממחלה קשה, מה שהגביר את ה"צורך" שלהם להביא ילדים.
השופט הדגיש כי מלשון הפוליסה הכוונה היא למצב רפואי מחייב, כלומר – מצב רפואי עכשווי המחייב טיפול רפואי. התזה של ד"ר ראפס הינה שייתכן כי הזוגיות בין בני הזוג תבוא לידי סיום אם לא יביאו ילדים לעולם ואז יש סבירות גבוהה שהתובע ילקה בדיכאון. השופט ציין כי מדובר בשתי הנחות המתייחסות למצב עתידי אפשרי שאולי יארע.
לדעת השופט לא הוכח כי יש סיכוי ממשי לקרותו של מצב רפואי עתידי המחייב טיפול רפואי. כאשר נשאל ר"ד ראפס האם יש ודאות גבוהה, להבנתו המקצועית כי אם בני הזוג לא יביאו ילד ייפרדו דרכיהם והם ילקו בדיכאון השיב: "אני לא הנביא יחזקאל אף אחד לא יכול לקבוע בוודאות… אולי. אני לא יכול לקבוע חד משמעית".
השופט דחה את חוות דעתו של ד"ר ראפס וציין כי, "ראיתי להוסיף כי התרשמתי מעדותו של ד"ר ראפס כי היא איננה מבוססת מדעית על מחקרים או מידע רפואי מבוסס ותקף. ניכר היה בעדותו כי הוא מנסה ככל יכולתו להצדיק את התיזה שבה נקט בחוות דעתו, ללא הצלחה, ולא ראיתי לאמץ את דעתו ואמירותיו בחוות הדעת ובחקירה הנגדית".
השופט כאמור דחה את התביעה, אך טרם סיומו של פסק הדין ביקש השופט להוסיף מספר מילים. "כפי שציינתי לעיל, הרצון להיות הורה הינו נחלתם של רוב האנשים עלי אדמות. יש שיאמרו כי מדובר בזכות של ממש. איני מקל ראש ברצון זה והצער שהינו מנת חלקו מי של שמתאווה לכך ואינו מצליח להגשים את רצונו, מסיבות רפואיות, כלכליות או אחרות, אינו ניתן לכימות או להערכה. עם זאת, ועם כל ההבנה לסיטואציה בה נתונים התובע ובן זוגו, בהליך זה הוטלה עליי המלאכה לפרש פוליסת ביטוח ולבחון האם בהתאם לתנאי הפוליסה, הנתבעת, חברת ביטוח שמכרה פוליסה פרטית, אמורה לשאת בעלות הליכי הפונדקאות בעבור התובע, וכך עשיתי".
עוד הוסיף השופט לקראת סיום כי אין הוא מחייב הוצאות לאור נסיבות העניין המיוחדות. "בנסיבות המיוחדות של העניין, וכן נוכח נוסחו של מכתב הדחיה, ובהינתן שפסק די זה הינו למיטב ידיעתי הראשון בישראל העוסק בסוגיה זו, לא ראיתי לעשות צו להוצאות".
