על רקע אתגרי העידן הדיגיטלי ואיומי הסייבר הגוברים הכנסת אישרה תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות הקובע לראשונה סנקציות משמעותיות בגין פגיעה בפרטיות.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית תיקון מקיף בחוק הגנת הפרטיות, שקידם סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, ח"כ יריב לוין. התיקון יגביר את ההגנה על זכות היסוד לפרטיות של הציבור בישראל ויחזק את ההתמודדות כנגד איומי הסייבר הגוברים. בנוסף, התיקון קובע הסדרים חדשים ומתקדמים ומקנה כלי אכיפה יעילים, שיתאימו לאתגרי העידן הדיגיטלי.
התיקון לחוק , מהווה אבן דרך חשובה בהתאמת החוק הישראלי למציאות הטכנולוגית של ימינו, מגביר את ההגנה על הזכות לפרטיות ומידע אישי ומחזק את יכולות האכיפה של הרשות בגין הפרות החוק, ההכרחי לחיזוק החוסן, לרבות תקיפות סייבר וצמצום הסיכון לאירועי דלף מידע עתידיים. כמו כן, הוא משפיע באופן מהותי על המגזר העסקי ומפחית נטל רגולטורי משמעותי בצמצום חובת רישום מאגרי מידע דיגיטליים. התיקון לחוק מהווה צעד חשוב גם בראי ההתאמה של ישראל לדיני הגנת הפרטיות באירופה וההכרה במדינת ישראל על ידי האיחוד האירופי כמדינה בעלת תאימות לדין האירופי.
מציאות משתנה
התיקון המקיף לחוק הגנת הפרטיות שאושר בכנסת כולל את העיקרים הבאים: הרחבת סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות לרבות הסמכות להטיל עיצומים כספיים משמעותיים, והסמכות לפעול להוצאת צו הפסקת עיבוד מידע, חובת מינוי ממונה הגנת הפרטיות בארגונים רבים במשק, קביעת הסדר מיוחד בתחום הפרטיות בגופים ביטחוניים, הפחתת הנטל הרגולטורי באמצעות צמצום משמעותי של חובת רישום מאגרי מידע דיגיטליים, קביעת איסור גורף על עיבוד מידע אישי שנאסף באופן לא חוקי ועבירות פליליות חדשות במאגרי מידע, התאמת כלל ההגדרות בחוק להתפתחויות הטכנולוגיות, החברתיות והמשקיות ולהסדרים הקיימים בחקיקה מודרנית של הגנת הפרטיות במדינות מובילות וסמכות לפסוק פיצויים לאזרח שהופרה פרטיותו.
התיקון לחוק נועד בראש ובראשונה להגביר באופן משמעותי את רמת ההגנה על הפרטיות ואבטחת המידע האישי במשק ולסייע בחיזוק ההתמודדות כנגד איומי הסייבר הגוברים. זאת, באמצעות מתן כלי אכיפה יעילים בידי הרשות בגין אי-עמידה בהוראות החוק ובדרישות הדין בתחום אבטחת המידע, כולל סנקציות של עיצומים כספיים בסכומים משמעותיים. כמו כן, התיקון מקנה וודאות למשק בהקשר של דיני הגנת הפרטיות והמידע האישי בישראל.
הרפורמות הגלובליות שאירעו בשנים האחרונות בתחום הפרטיות והגנת המידע האישי, כדוגמת הרגולציה האירופית (GDPR) והחקיקה שקודמה בעקבותיה בשלל מדינות מובילות, הבליטו ביתר שאת את הצורך בקידום תיקונים בחקיקת הפרטיות. ישראל, שההכרה בה כמדינה שרמת הגנת המידע האישי בה הולמת את הסטנדרט האירופי (Adequacy) אושררה לאחרונה על ידי האיחוד האירופי ורואה את עצמה מחויבת לשמר ולעדכן את הדין. התיקון לחוק מקנה לישראל מעמד בעל תועלות כלכליות ועסקיות משמעותיות עבור המשק הישראלי ויחסי המסחר בין ישראל לאירופה.
