רוכבי אופניים, כאשר הם רוכבים על הכביש מהווים לעיתים סכנה לעצמם וחשש שיפגעו מכלי רכב, כך קרה כאשר אוטובוס ציבורי דרס רוכב אופניים והבוחן תנועה המשטרתי, טען כי התאונה קרתה בעקבות אי מתן זכות קדימה לרוכב אופניים על ידי האוטובוס, למרות שלא ידע את כיוון הגעת האופניים והשופטת קיבלה את חוות דעת של בוחן התנועה הפרטי שקבע כי הנאשם לא יכול היה להבחין ברוכב האופניים.
על פי הנטען בכתב האישום, נהג הנאשם באוטובוס בפרדס חנה ועצר עקב גודש תנועה, אותה עת, באותו כיוון הנסיעה ובאותו הנתיב ולפני האוטובוס, נסע תושב השרון באופניים רגילים וגם הוא עצר עקב גודש תנועה לפני האוטובוס ונהג האוטובוס בקלות ראש, בכך שלא שם לב לדרך, לא שמר על רווח מתאים, התקרב יתר על המידה לאופניים ודרס עם חלק קדמי שמאלי את רוכב האופניים שנגרמו לו חבלות קשות כולל ניתוח בהרדמה כללית, אשפוז, שיקום ופיזיותרפיה.
בוחן התנועה ציין בעדותו בבית המשפט כי הנהג יכול להבחין ברוכב אופניים שמגיע מאחורי האוטובוס מהפינה השמאלית, וכן הוא יכול היה להבחין דרך המראה השמאלית ברוכב שעקף אותו מצד שמאל מאחר ולא היתה שום בעיה מבחינת שדה הראייה והוא יכל להבחין בו גם אם היה לפניו או עקף אותו משמאל.
מאיפה הגיעו האופניים?
מנגד נהג האוטובוס, הודה בנהיגה, במקום ובזמן, והודה בקרות התאונה ובחבלות שנגרמו לרוכב האופניים, אך כפר באחריות לתאונה, לטענתו רוכב אופניים עקף באופן מסוכן את האוטובוס משמאלו והנהג לא יכל להבחין בו. הסנגור אף הביא חוות דעת נגדית של בוחן תנועה פרטי שטען כי בניגוד לדברי הבוחן המשטרתי שבעת המגע היו האופניים בקרבה רבה מאד אל הפינה הקדמית השמאלית של האוטובוס, ולמעשה היה גופו של הרוכב מוסתר ע"י האוטובוס ועקף באופן מסוכן על גבי כיכר בנויה משמאל לימין.
"האופנים הגיחו משמאל לאוטובוס תוך שהרוכב עולה על הכיכר מקום שממנו נהג סביר אינו מצפה כי יגיח רכב ובנסיבות העניין הנאשם לא יכול היה להבחין ברוכב; והגורם לתאונה הייתה התנהגותו של רוכב האופניים", סיכם בוחן התנועה הפרטי.
השופטת עידית פלד שקיבלה את דברי בוחן התנועה הפרטי ציינה בהחלטתה בין השאר כי "מנגנון התאונה המתואר בכתב האישום, הינו מנוגד לממצאי הבוחן מטעם התביעה… ניסוי שדה הראיה לאחור שערך הבוחן נערך מבלי שבוחן התביעה את כיוון הגעת האופניים, וכפי שהעיד בוחן התביעה לא היה לי מידע מאיפה הגיעו האופניים… בעת המגע היו האופניים בקרבה רבה מאוד אל פינה קדמית שמאלית של האוטובוס ולא שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר, כי לא מדובר במצב ש"המקום הוא נקודה עיוורת בשדה הראיה של נהג האוטובוס", כתבה השופטת פלד בהכרעת הדין.
_________________________________________
