שופטת בית משפט השלום בנתניה, אליאנא דניאלי, זיכתה את תושב השרון מ-5 אישומים, שיחסו לו ביצוע עבירות אלימות ואיומים כלפי מי שהייתה אשתו, עת נמצאו בהליכי פרידה, וכלפי בנו בן ה-16. השופטת שקיבלה את טענות הסנגור עו"ד יעקב שקלאר, ציינה בהחלטתה כי נותר ספק שאינו מאפשר קביעה האם אותם אירועים שבו הואשם אכן התרחשו.
על פי כתב האישום, באחד המקרים, הגיע הנאשם לבית בו התגוררו המתלוננת וילדיו, התקרב לפניה של המתלוננת והתנשף ובמהלך הויכוח הכניס את אצבעותיו לעין המתלוננת. במקרה אחר, חזרה המתלוננת לביתה, והבחינה כי הנאשם יושב בסלון כשהוא אוחז במחשב הנייד שלה.
המתלוננת ביקשה כי יחזיר לה את המחשב, אך זה סרב ולאחר שחטפה אותו ממנו והיא לא איפשרה לו להיכנס אחריה לחדר איים עליה ואמר: "תיזהרי ממני את מתחילה איתי מלחמה ובמלחמה יש רק נפגעת אחת שזאת את".
"אני ארצח אותך"
מעובדות האישום השלישי עלה שבעת שהמתלוננת ישנה בחדר השינה יחד עם הבת, הנאשם נכנס לחדר השינה, התיישב על המתלוננת בעודה שוכבת במיטה, וחנק אותה ואף איים עליה בין השאר שאמר: "אם את משנה לי סדרים או מנסה לשלוט בי אני ארצח אותך" ואז שוב חנק אותה לאחר שדחף אותה מהמיטה.
על פי אישום נוסף, התגלע ויכוח בין הנאשם לבנו במהלך הוויכוח שבר לו הנאשם את הטלפון ובהמשך ניסה לבעוט בו ובאישום האחרון לאחר ריב בין הילדים בבית האשם בעט בבנו בעודו שכוב על הרצפה.
באמצעות הסנגור, עו"ד שקלאר, כפר הנאשם במיוחס לו וטען בין השאר כי המתלוננת נחזית לעדינה ושקטה, שעה שהיא כוחנית וסובלת מהתקפי זעם. במסגרת זו, לדבריו, הייתה המתלוננת זורקת את נעליו מהבית, נהגה לאמר לילדים שלא להקשיב לו, שפכה לו את הקפה, הייתה צורחת עליו, מכה אותו ומשפילה אותו מול הילדים.
לדבריו, לאחר שיצא באופן חלקי מהבית, והבין כי המתלוננת מפעילה מניפולציות על הילדים ומנכרת אותם, ביקש לפנות לגישור ובמסגרתה אמרה לו המתלוננת כי בדרך הקשה או הקלה הוא ישאיר לה את הנכסים ויעבור לדירה אחרת, בניגוד להסכם הממון שנחתם ביניהם. לדבריו, המתלוננת רצתה לקבל את שני הנכסים במקום מגוריהם.
הסנגור, עו"ד יעקב שקלאר: "מחלוקת רכושית"
כן טען עו"ד שקלאר שהמתלוננת רוצה שיורשע כקלף מיקוח במחלוקת הרכושית, והיא הציעה שתשלח הצעה דרך עורך הדין שלה, ושלחה לעו"ד שקלאר הצעה, בה הציעה לכתוב שהיא תחזור בה מטענותיה אם יתן לה את חצי הבית המשותף.
השופטת דניאלי שכאמור זיכתה את הנאשם ציינה בהחלטתה כי התביעה לא עמדה בנטל המוטל עליה והוסיפה כי הנאשם מסר החל מחקירתו הראשונה במשטרה, כי הוא מצוי בהליך גירושין מהמתלוננת ובני המשפחה גרים בבית המצוי בבעלותו, וכי המתלוננת מנסה להוציאו בכל דרך מהבית, ובכלל זה תוך הסתת הילדים נגדו וטפילת עלילות כלפיו.
עוד ציינה השופטת כי לאישומי התקיפה והאיומים כנגד המתלוננת לא היו עדים, למעט ילדי בני הזוג, לטענת המתלוננת, בחלק מהאירועים, אולם אלו לא הובאו להעיד וכי התביעה ויתרה על העדת הבן, אשר בתקיפתו, בניסיון תקיפתו, ובשבירת הטלפון הנייד שלו מואשם הנאשם.
"התביעה טענה כי ההגנה מנסה להפוך את הסכסוך הממוני בין בני הזוג לעיקר, וייתכן שכך הדבר. ואולם, לאחר שבחנתי את הראיות התרשמתי כי סכסוך זה מטיל צל כבד על תלונת המתלוננת כולה. כמוזכר לעיל, בת זוגו לשעבר של הנאשם – אשר אין לה כל אינטרס כיום לסייע לנאשם, ואשר העידה באופן אותנטי ומהימן, התרשמה כי בעת שניסתה לגשר בין הנאשם למתלוננת לטובת הילדים, היתה המתלוננת את השיחה שוב ושוב באופן מובהק לכיוון העניין הרכושי", כתבה השופטת דניאלי בהחלטת הזיכוי.
______________________________________
