ארגון זק"א יאלץ בינתיים לחפש תורמים אחרים, זאת לאחר שבית המשפט העליון קיבל את ערעורו של בנק מזרחי שלא להעביר לארגון את תרומת המיליונים של רומן אברמוביץ.
כזכור, על רקע מתקפת הטרור הרצחנית שהתרחשה ביום 7.10.2023, פנתה זק"א אל אברמוביץ' בבקשה לסיוע בהרמת תרומה שנועדה לרכישת ציוד הדרוש לה להמשך פעילותה ולהענקת טיפול נפשי למתנדביה. אברמוביץ' נעתר לבקשה, וביום 19.12.2023 פנה לבנק בבקשה להעברת תרומה בסך של 8 מיליון שקלים מחשבונו בבנק לחשבונה של זק"א, המתנהל אף הוא בבנק.
במכתבו מיום 21.12.2023 סירב הבנק לבקשה, בנמקו כי הוא מנוע מלהעביר את התרומה בשל מדיניות ניהול הסיכונים שקבע, האוסרת עליו לבצע פעולות המנוגדות לסנקציות שהוטלו על גורמים הנכללים ברשימות הסנקציות של האיחוד האירופי וממשלת בריטניה, בהם אברמוביץ'. לפיכך, כך צוין, כל עוד לא הוסרו הסנקציות שהוטלו על אברמוביץ', לא ניתן לבצע את העברת הכספים המבוקשת.
בעקבות הסירוב האמור, הגישו המשיבים ביום 27.12.2023 תביעה לבית המשפט המחוזי נגד הבנק, במסגרתה ביקשו להורות לו להעביר את סכום התרומה לחשבונה של זק"א. כן עתרו לסעד הצהרתי המחייב את הבנק בהעברת תרומות מחשבונו של אברמוביץ' לארגוני סיוע הפועלים בישראל.
אברמוביץ' הוא אזרח ישראלי המנהל חשבון עו"ש בבנק. החל משנת 2022, נכלל שמו ברשימת סנקציות שפרסמה ממשלת בריטניה, וברשימה דומה שפרסם האיחוד האירופי, בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה. מדובר בסנקציות פיננסיות, המורות להקפיא את נכסיו של אברמוביץ'.
על תאגידים בנקאיים בישראל מוטלת חובה, מכוח הוראות ניהול בנקאי תקין שמפרסם המפקח על הבנקים, לקבוע מדיניות ניהול סיכונים שתתייחס, בין היתר, להתקשרות ולביצוע פעולות עם גורמים הנכללים ברשימות סנקציות בינלאומיות. תכליתה של חובה זו היא להגן על הבנקים מפני סיכונים שונים הנשקפים להם כתוצאה מניצול המערכת הבנקאית בישראל לצורך עקיפתם של משטרי סנקציות כאלה. במסגרת מדיניות ניהול הסיכונים שקבע הבנק, ראה הבנק לאמץ משטרי סנקציות שהוטלו על-ידי גופים מסוימים, בהם ממשלת בריטניה והאיחוד האירופי, למרות שאינו כפוף להם במישרין.
נזק כבד
בית המשפט המחוזי שדחה את בקשת הבנק שלא להעביר את התרומה ציין כי לא השתכנע שהעברת התרומה בהוראת בית המשפט תביא לבידודו ולבידולו של הבנק, וזאת בניגוד לנזק הכבד והבלתי הפיך שכבר נגרם וממשיך להיגרם כתוצאה מאי-העברת התרומה. בנוגע לטענת הבנק לנזק העלול להיגרם לו, נקבע, בין היתר, כי עמדתו של נציג הבנק בעניין זה לא נתמכה בכל אסמכתא או ראיה, כמו למשל עדות של נציג מבנק זר או תכתובת עם נציג כזה. בית המשפט המחוזי קבע כי בנסיבות אלה, בהן אל מול "החשש הערטילאי" של הבנק, עומד הסיוע הנפשי למתנדבי זק"א שהזנחתו עלולה לגרום לנזקים ארוכי טווח, וכן למחסור בציוד בעיצומה של מלחמה – יש להעדיף את מתן הסיוע הנפשי ואת רכישת הציוד.
על ההחלטה הזו הגיש הבנק את בקשת רשות הערעור שלפניי, וכן בקשה לעיכוב ביצועה וכאמור, השופטת גילה כנפי שטייניץ, קיבלה את בקשת הבנק וציינה בהחלטתה כי זק"א לא הוכיחו כי אי-העברת התרומה כבר בשלב זה תפגע בפעילות זו באופן בלתי הפיך ולא הציגו ראיות ממשיות הנוגעות למצבה הכלכלי של זק"א, או ליכולתה לגייס כספים הדרושים לה לצורך מימון פעילותה ממקורות אחרים, "המדינה גם הצהירה כי פעלה למתן מענה מידי למתנדבי זק"א בכל הנוגע לתמיכה ולטיפולים רגשיים הדרושים להם", כתבה השופטת בהחלטתה.
עוד הוסיפה השופטת: "מנגד, הוכח ברף הנדרש בשלב מקדמי זה כי להעברת התרומה פוטנציאל לחשיפת הבנק לסיכונים משמעותיים. בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי, איני סבורה כי מדובר ב"נזק תיאורטי" שלא הוכח על-ידי הבנק. גם אם נזקים אלה אינם נראים לעין בטרם התממש הסיכון, אין בכך כדי לבטל את הפוטנציאל להתממשותם".
