ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות חבר הכנסת יוסף טייב קיימה היום (שני) דיון בנושא נשירת תלמידים מפונים ממסגרות החינוך הזמניות. במשרד החינוך ביקשו להדגיש כי אין מדובר בנשירה, אלא ב"אי הגעה למסגרות". עוד אמרה נציגת המשרד כי מדובר ב-815 תלמידים בחינוך העל יסודי שלא מדווחים. מנהל תיכון מקריית שמונה המפונה טען שרק אצלו ישנם 300 תלמידים שלא מגיעים באופן סדיר למסגרות החינוך.
בעקבות החלטת הממשלה על פינוי התושבים מהישובים בקווי העימות, במסגרת מלחמת "חרבות ברזל", פונו מבתיהם בצפון ובדרום כ-48,000 תלמידים. סמנכ"לית משרד החינוך אינה זלצמן: "בחינוך העל יסודי לומדים 15,502 תלמידים מפונים ומתפנים. לגבי 91% מהם יש דיווח נוכחות במערכות המשרד ו- 9% מהם אינם מדווחים, אך למשרד יש מידע לגביהם לפי הפילוח הבא: 1,200 תלמידים לא הגיעו באופן סדיר אבל אותרו והוחזרו ללמידה ב-30 מרכזים בפריסה ארצית עם המון אנשי צוות. 5% הנותרים, 815 תלמידים אינם מגיעים באופן סדיר למסגרות החינוך. הנוכחות היא פחות או יותר כמו בשגרה.
בחלק מהמסגרות יש תלמידים שעדיין עוברים ממקום למקום. כשרואים שילד לא מגיע, מייצרים מענים פדגוגיים, בנוסף למענים שנתנו לנוער בסיכון: הקמת מרכזי יחד לנוער בסיכון מצבי, הקמת חמ"ל ייעודי בעיר אילת, הקמת סיירת לילה, פתיחת מרכזי נוער בשעות הערב בתוך מרכזי המפונים, מתחמי נוער אזוריים למניעת שוטטות." זלצמן פירטה גם על המענה הפסיכולוגי: "גייסנו עוד 1,000 פסיכולוגים. כבר ב-7 באוקטובר הקמנו קו חם שנתן מענה עד כה ל-40,000 בני נוער, צוותי חינוך והורים. תגברנו גם את השירות הייעוצי בהיקף של 30 מיליון שקל.
"הם לא נושרים" ביקש להדגיש מנהל אגף חינוך ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך חיים מויאל: "אחוז הנשירה השנתית בישראל עומד על כ- 1% וזה בין הנמוכים בין מדינות ה-OECD. הצלחנו להביא אותם אחד אחד ללימודים".
לחשוב על חינוך אחר
מנהל תיכון דנציגר מקריית שמונה עופר זפרני: "לביה"ס הזמני שהוקם בגלילות עבור ילדי קריית שמונה רשומים 650 תלמידים מכיתה א'-י"ב, אבל מגיעים רק 500. כלומר יש 150 תלמידים רשומים – שלא מגיעים באופן מסודר מכל מיני סיבות. ההורים כל הזמן בתנועה. התיכון שלי בקריית שמונה מונה 1,338 תלמידים, וכעת ישנם קרוב ל-300 שלא נמצאים במסגרת. יש לנו מעקב אחר כולם. 300 התלמידים שלא מגיעים זאת הנשירה הגלויה. בנוסף, יש את אלו שמשובצים בבתי ספר אחרים כמו עפולה ורחובות למשל ושם אי אפשר לבצע מעקב אחריהם. שם הנשירה הסמויה הכי גדולה. אצטרך את עזרת משרד החינוך שיביא אותם פיזית, כי לי אין כוח אדם בבי"ס שיעשה את זה.
נציגת הנהגת ההורים קארן הלפרין הגיעה משער הנגב: "נשירה היא אולי בלתי נמנעת. חייבים לחשוב על חינוך אחר. לשבת בכיתה בבי"ס מארח – זה רק מדגיש את השוני שהם נמצאים בו. הילדים שלנו צריכים שיראו אותם. הם צריכים שיקום. אנחנו עוד לא שם. הודיעו שבעוד שבועיים יפתחו את מסגרות החינוך. עם מי בדיוק? אנחנו לא שפני ניסיונות ולא פיילוט של אף מערכת. אנשי החינוך מהעוטף היו זקוקים לטיפול בעצמם. וגם המטפלים שלהם מפונים והמשפחה שלהם עברה טראומה. לנו ההורים בעוטף יש שתחושה שהמדינה לא התחילה להבין את מה שקרה בעוטף. יש ילדים שהתחילו את כיתה א' שלוש פעמים השנה, בכל פעם במקום אחר. בבקשה מכם, אל תחזירו ילדים למקום שאיננו מוכן. אנחנו לא רוצים לשלם עוד מחירים כואבים. הנפש של כולם רגישה. אפילו נהגי האוטובוסים הצהובים צריכים עזרה. ביום הראשון שעלו להסעה, הם סגרו וילונות כדי שהילדים לא יראו גופות בצדי הכבישים. הידרדרות לסמים ואלכוהול היא כבר שם. בבקשה, אל תחליטו בלעדינו. תציגו לנו את התכנית שהולכת לטפל בטראומה גם בילדים וגם במי שהולך לטפל בהם. השיקום ייקח אפילו 20 שנה".
דרושה תוכנית
ח"כ משה טור-פז, מיוזמי הדיון: "יש הרבה ילדים שפונו ועוד עשרות אלפים שלא, אך עדיין לא לומדים כראוי. זה לא אירוע קצר אנחנו במצב הזה ארבעה חודשים, ולכן היה חשוב לשמוע את הפתרונות של משרד החינוך ומה נעשה כדי לצמצם את הפערים בנשירה"
ח"כ יאסר חוגיראת: "הישוב הבדואי בצפון, ערב אל הרמשה, פונה למלון בנצרת וחלק גדול מתושביו חזרו לביתם, למרות האיסור. יש ביניהם 20-50 תלמידי בי"ס יסודי ללא מסגרת."
נציג מועצת התלמידים והנוער טוביה ולדמן ביקש "לדאוג לקשר בין התלמידים לכיתות הקודמות והמורים ולמצוא דרך שהתלמידים יהיו מוכלים בסביבה החדשה באופן נרחב, גם בחינוך הבלתי פורמלי."
בתום הדיון סיכם יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב: "התרשמנו לטובה מעבודת משרד החינוך, שהצביעה על שינוי דרסטי ממה שהוצג פה לפני חודש וחצי, אבל יש עוד עבודה גדולה. הוועדה דורשת למצוא פתרונות מיידים לטיפול בנושרים ולמניעת נשירה עתידית. ב-2022 התחייב משרד החינוך להקים מערכת למניעת נשירה סמויה. עד היום זה לא קרה. אני קורא להקים אותה לאלתר. בנוסף, דורשת הוועדה בראשותי את התקציב הדרוש להסדרת מעמדם של הפסיכולוגים החינוכיים, עוד לפני סגירת התקציב".
