מועצה מקומית בצפון, לא דאגה לתחזק גדרות ותושב הצפון ששמע רעשים ויצא לבדוק במה מדובר, נשען על גדר עץ רעועה, שקרסה מכובד משקלו והוא נפל לתהום ונפצע. שופט בית המשפט בנצרת דניאל קירס, הטיל את רוב האחריות על המועצה המקומית והורה להם לפצות את התובע בכחצי מיליון שקלים כולל שכר טרחת עורך דין.
על פי התביעה, תושב הצפון, עת שהה בביתו בשעות הערב, שמע רחש בקרבת מקום בסמוך לכביש השכונתי. לטענתו הוא ניגש לבדוק מה פשר הרעש, ותוך כדי הליכה בצד הכביש הוא נשען על גדר ארעית שנבנתה בצורה חובבנית, אשר קרסה, והתובע נפל אל תהום בגובה של כ-3 מטרים כתוצאה מהנפילה נגרמו לו שברים בעקבים ובחוליות הגב, והוא פונה לקבלת טיפול רפואי ברמב"ם. לטענת התובע, למועצה המקומית הנתבעת היתה שליטה מלאה במקום, אלא היא התרשלה בכך שלא דאגה לבטיחות בו.
אשם תורם משמעותי
המועצה התכחשה לעצם התאונה וטענה שהיא לא הוכחה. היא הוסיפה שגם בהנחה שהתאונה קרתה, יש להטיל על התובע אשם תורם משמעותי. ב"כ הנתבעת הוסיף וטען כי הגישה לגדר נעשתה באמצעות שביל צר שלא הגיוני על מנת שהתובע יכול לעבור בו כפי שהעיד שעשה. אולם בית המשפט קיים ביקור במקום ומדד את המרווח, אשר עמד על 20 ס"מ ואמנם השופט ציין שמדובר במעבר צר, אולם בא כוח התובע הצביע באולם בית המשפט על כך שהתובע הוא אדם רזה ובית המשפט התרשם שהוא אכן אדם בעל מבנה רזה ממש, וקבע כי התובע היה מסוגל היה לעבור במרווח המדובר.
השופט קירס קבע שהמועצה הפרה את חובתה לדאוג לסביבת הליכה בטוחה בשטחה ובכך למעשה התרשלה כמו כן הוסיף השופט כי המועצה לא הפעילה מערך לאיתור מפגעים כעניין שבשגרה וכי אין עובד שתפקידו לאתר מפגעים. "אי-הצבה, ליד הכביש ועל גבול תהום, של גדר חזקה מספיק כדי למנוע נפילתו של אדם שנשען עליה, אכן יצרה סכנה של ממש", כתב השופט קירס בפסק הדין, אך הוסיף כי גם לתובע אשם תורם בשיעור של 20 אחוזים, "מקובלת עליי הטענה שיש לייחס לתובע אשם תורם. התובע היה בעת התאונה אדם בגיר, אב לילדים, אשר אף עבד כמכונאי רכב, כלומר בסביבת עבודה שבה נושא הבטיחות מתעורר באופן שוטף".
