בית המשפט המחוזי חיפה קיבל את ערעורי המדינה אשר הופנו כלפי קולת העונש שהוטל על 3 שוהים בלתי חוקיים מאיו"ש אשר שהו בישראל שלא כדין בתקופת מלחמת "חרבות ברזל". עונשם של שניים הועמד על חודשיים מאסר בפועל מיום מעצרם. עונש המאסר המותנה יוחמר ויעמוד על 4 חודשי מאסר על תנאי. הוטלה עליהם התחייבות על סך של 5000 שקל להימנע מביצוע עבירה דומה במשך שנתיים. הוטל על כל אחד מהם קנס בסך 1000 שקלים. עונשו של השלישי הועמד על שלושה חודשי מאסר מיום מעצרו. עונש המאסר המותנה הוחמר והועמד על 4 חודשי מאסר על תנאי. הוטלה התחייבות על סך של 5000 שקלים להימנע מביצוע עבירה דומה במשך שנתיים.
השלושה הורשעו בבית משפט השלום בעכו בעבירה שעניינה כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק, בימ"ש השלום בעכו השית על כל אחד מהם עונש מאסר בפועל לתקופה של חודש ויום אחד לצד מאסר על תנאי. המדינה ערערה על קולת העונש וביקשה להחמיר בעונשם של המשיבים, כך שייגזרו להם עונשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופה שלא תפחת מחודשיים ושלושה חודשים לצד מאסר מותנה חמור יותר, התחייבות להימנע מעבירה וקנס.
בית המשפט קיבל את הערעור, בקובעו, שבגזר דינו של בית המשפט קמא נפלה שגגה, אשר הובילה אותו בסופו של יום לתוצאה עונשית שאיננה משקפת כדבעי את שיקולי הענישה הצריכים לעניין בכגון דא.
צוין כי האירועים הקשים שהתרחשו ביום ה-7 באוקטובר 2023 חייבים לשמש תמרור אזהרה ברור וחד לכל העוסקים במלאכת ההגנה על בטחון המדינה ואזרחיה. הדברים נכונים גם ביחס להתייחסות המשפטית והשיפוטית הנוגעת לעבירות שבהן עסקינן. אם מדינת ישראל נקטה מדיניות "סלחנית" ו"מכילה" כלפי שוהים בלתי חוקיים תושבי איו"ש ועזה עד יום ה -7 באוקטובר הרי שלאחריו, חובתה כלפי בטחון אזרחיה איננה מתירה לה להמשיך ולנהוג כך.
אין יותר סלחנות
לדברי השופטים, אכן, רבים מהשוהים הבלתי חוקיים מגיעים ארצה בתום לב על מנת לשבור שבר עבור בני משפחתם המתגוררים באזורים מוכי אבטלה. דא עקא, שבענייני ביטחון, אין ניתן להסתמך על הערכות ועל השערות סטטיסטיות כבסיס לפעולה. אין ניתן להעלים עין מכניסה סיטונית של עשרות אלפים מדי יום מתוך מחשבה שרובם המכריע והמוחלט הם תמימים וכאלה שאינם מבקשים להרע.
די במפגעים בודדים, הנכנסים במהלך חודשים, על מנת להמיט אסון רב נפגעים על תושבי הארץ. כידוע, עם תרחיש שכזה, אין שום עם חפץ-חיים יכול להסכין. וישאל השואל, מדוע על תמי הדרך לשלם מחיר (בענישה עודפת) בגין מעשיהם ותכניותיהם הזדוניות של אחרים? התשובה היא פשוטה: ככל שתופעת השהייה הבלתי חוקית היא נרחבת ומפושטת יותר ומדיניות הטיפול בה ספורדית יותר, אקראית יותר, "מכילה" יותר ומקילה יותר, כך יקשה על כוחות הביטחון לאתר את אותם מסתננים זדוניים המבקשים לפגֵע באזרחינו.
קריצת עין
"עד אירועי ה – 7 באוקטובר הנורא שלט בכיפה מתחם הענישה שנקבע בהלכת אלהרוש אשר התהוותה על רקע מדיניות אכיפה מתירנית וליברלית מאד, שלפיה אין מענישים שוהה בלתי חוקי כלל אלא לאחר שנתפס בפעם השלישית על ידי הרשויות (וזאת יש לזכור – שיעורי לכידת השב"חים בכף היו אז מזעריים ונהין ונאמר, כי הם עמדו על שברירי אחוז בודדים). גם אז, הענישה הייתה מתונה מאד והיא הלכה והחמירה רק מקום בו אותו עבריין נתפס שוב ושוב מבצע את המעשה (שוב, יש לזכור ששיעורי התפיסה הם מזעריים גם בהיבט הזה); מדיניות אכיפה זו, כפי הנראה, נתפסה בראיית השוהים הבלתי חוקיים כ"קריצת עין" ושידרה למערכת השפיטה, כי החמרה בכגון דא איננה הכרחית (הדבר אף נטען במפורש בבית המשפט העליון בדיון במסגרת רע"פ אלהרוש וזכה להתייחסות מתאימה בהחלטה גופה)", נכתב בפסק הדין.
עוד נכתב: "על רקע זה וכאשר זוהי מדיניות האכיפה, אין לתמוה על כך שבית המשפט נמנע מלהחמיר עם השוהים הבלתי חוקיים. כידוע, בית המשפט אינו משים עצמו קטגור יותר מהקטגור. לפיכך, מתי מעט מהשוהים הבלתי חוקיים ריצו עובר ליום 7.10.23 עונשי מאסר של ממש לאחר שהורשעו בעבירות שהייה בלתי חוקית בישראל; גם אלו ריצו תקופות מאסר קצרות למדי".
