האם בא הקץ לתובענות הייצוגיות בנושא ההנגשה באתרי אינטרנט? שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, עודד מאור, דחה 6 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בנושא ההנגשה באתרי אינטרנט וקבע באופן תקדימי, שיש להקדים פנייה בכתב למפר, על מנת שיכול לתקן את ההפרה.
המדובר בתביעות שאינן עוסקות בעצם ההנגשה עצמה, אלא בפרסום הסדרי הנגישות באתרי האינטרנט ועל פי השופט מאור אין להגיש תובענה ייצוגית לפני הגשת התביעה. "אודה ולא אבוש, כי מספרן יוצא הדופן של הבקשות לאישור, שאינן אלא "תביעות משוכפלות", כשלעיתים נמצא שחסרות בהן עובדות רלוונטיות, מעמיד באור חיוור את האמירה שממנה ניתן ללמוד כי הכוונה היא להרים את נס השוויון לזכויות אנשים עם מוגבלויות. השימוש בכלי התובענה הייצוגית צריך להיות מידתי ביחס להפרה הנטענת, ובמצב דברים זה, אינני משוכנע כי נעשה כן", כתב השופט מאור.
לדברי השופט מאור, עיון בבקשות לאישור עולה שאין המדובר בפגיעה בזכויות או הדרה של ציבור אנשים עם מוגבלות מהמרחב הציבורי, אלא לכל היותר ניתן לראותן כהפרות לא מהותיות של תקנות הנגישות שניתנות לתיקון עם הפניית תשומת לב המפר לדרוש תיקון, כפי שקורה הלכה למעשה לאחר הגשת הבקשה לאישור. "רובן המוחלט של עשרות הבקשות לאישור האחרות שהגיש המבקש, הן כנגד עסקים קטנים, שחלקם משפחתיים ללא עובדים מעבר לבעליו של העסק עצמו או לכל היותר מעסיקים מספר מצומם של עובדים (כך למשל, הגיש בקשה כנגד קוסמטיקאית, שמאי מקרקעין, בעלי צימר, חנות לחיות מחמד, סלון לעיצוב שיער, חנות לממכר מוצרי בשר, רופאי שיניים וחנות צעצועים)", כתב השופט.
פגיעה בעסקים הקטנים
עוד הדגיש: "בהקשר זה, לא ניתן להתעלם מכך שאחת מהתכליות המרכזיות של התובענה הייצוגית בדמותה של קבוצה הנאבקת על זכויותיה מול תאגיד חזק, לא באה לידי ביטוי בבקשות לאישור קא עסקינן".
לשיטת השופט מאור – פנייה מוקדמת היא הפתרון הראוי, ההוגן והמועיל ביותר לטענותיו של המבקש. המציאות מלמדת שהליכים רבים מסתיימים ממש לאחר שהעסקים הקטנים מקבלים את הבקשה לאישור, ופועלים מיד לתיקון ההפרות. "פנייה מוקדמת לבית העסק הייתה חוסכת את הגשת הבקשה, את עוגמת הנפש שנגרמה לאדם שמנהל עסק קטן בדמות תובענה ייצוגית בסכום של מיליוני שקלים, ולציבור כולו, עת המשאב המצומצם של בתי המשפט היה מופנה לתיקים אחרים, וראוי שהמחוקק ייתן דעתו לעניין זה על מנת לצמצם מחלוקות", סיכם השופט מאור.
