האם המדינה רוצה לעשות מקרה מבחן בעניינו של תושב הצפון שבמשך כחודש ימים יושב במעצר, לאחר שהואשם בכתיבת מספר גרפיטי, בינהם: "מוות לערבים". בימים האחרונים בית המשפט האריך את מעצרו לפחות בעוד חודש, עד שיוגש תסקיר מבחן בעניינו.
על פי כתב האישום, לפני למעלה מחודש, התקיימה עצרת מחאה במכללה האקדמית צפת כנגד בניית מעונות סטודנטים הצפויים לאכלס סטודנטים מהחברה הערבית, בה השתתפו כ-1,500 איש. הנאשם, הגיע הנאשם לרחוב לוחמי הגטאות בצפת כשהוא מצויד בתרסיס צבע אדום וריסס באמצעותו על קיר כתובת שזו לשונה: "7.10 לא נשכח". בהמשך הוא הגיע שוב לרחוב לוחמי הגטאות בעיר, כשהוא מצויד בתרסיס צבע אדום וריסס באמצעותו על קיר התמך – בהמשך לכתובת שריסס קודם לכן – כתובת נוספת ובה המילים "מוות לערבים" ולאחר מכן ריסס על מבנה נוסף באותו רחוב, כתובת נוספת שלשונה "מוות לערבים".
"כל זאת עשה הנאשם במטרה להסית לגזענות, בנסיבות המקימות אפשרות ממשית שהפרסום יביא לעשיית מעשה אלימות, ומתוך מניע של גזענות ועויינות כלפי הציבור הערבי בישראל", נכתב בכתב האישום. כאשר נעצר, קילל את השוטרים.
המדינה ביקשה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים, ציינה כי הנאשם היה מודע היטב לתוכן הדברים והקשרם. נטען כי דברים אלה מתעצמים נוכח מצב החירום בו שרויה המדינה בימים אלה, ובעיקר לנוכח העובדה כי בעיר צפת נערכה הפגנה נגד אוכלוסיית סטודנטים ערביים. בא כוחו טען מנגד כי ניתן לבחון אפשרות לשחרר את מרשו לחלופת מעצר.
הביע חרטה עמוקה
לטענתו, הוא שיתף פעולה כבר בראשית החקירה, הביע חרטה עמוקה והציע למחוק את הכתובות שריסס, ובכך יש כדי להקהות את עילת המסוכנות. ב"כ המשיב סבור כי מדובר בריסוס שלא מסית לפגיעה באוכלוסייה אליה הוא מיועד וכי הכיתוב נעשה על רקע אירועי ה-7 באוקטובר ועל רקע מצבו הנפשי של המשיב, אשר לשיטתו כלל לא התכוון לגרום להסתה לאלימות או לגזענות.
עוד טען הסנגור, כי במקרה אחר, בבקשה למעצר עד תום ההליכים בעניינה של מייסא עבד אלהאדי, שעניינה כתב אישום בעבירות של הסתה למעשי טרור ותמיכה לאחר שפורסמו לדידו אמרות קשות במדיה, ולמרות זאת שוחררה המשיבה לחלופת מעצר.
השופטת רים בראנסה, לא קיבלה את בקשת עו"ד אמר, אך שלחה את הנאשם לתסקיר מבחן והדגישה כי מתקיימות ראיות לכאורה טובות ועילות המעצר המצוינות בבקשה למעצר עד תום ההליכים והמפקחות שהוצעו לשמור עליו במעצר הבית אינן דמויות סמכותיות ומציבות גבול לנאשם.
"שקלתי את הצורך בחלופה שיהיה בה כדי לאיין המסוכנות הנשקפת ממנו, וזאת במיוחד נוכח הקלות הרבה בה ניתן לבצע עבירות אלה, וכאן בהחלט המקום לציין כי אנו נמצאים כיום בעיצומה של מלחמה, כאשר השטח 'בוער', ומכאן הבחינה צריכה להיות יסודית ומדוקדקת ועל החלופה להיות כזו שיש בה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב באופן המאפשר שחרורו לאותה החלופה", כתבה השופטת בראנסה בהחלטתה.
