שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים דחו את הערעור של שוטרת מג"ב אוריאן בר כליפא וציינו כי העונש שהוטל עליה בבית משפט השלום מאוזן וסביר, ואין עילה להתערב בגזר הדין או לבטל את הרשעתה.
מדובר באירוע שהתרחש בעיר העתיקה בירושלים, כאשר המערערת שירתה כשוטרת במשמר הגבול והוצבה במחסום שנועד לחסימת מעבר הולכי רגל. המתלוננת, עוברת אורח, ביקשה לעבור את המחסום, ובינה ובין המערערת התרחש עימות. המערערת הואשמה בכך שדחפה את המתלוננת לאחור, תפסה בצווארון חולצתה, הסירה מראשה את החיג'אב שעטתה, משכה בשערותיה, הכתה אותה מאחורי אוזנה והפילה אותה ארצה. בהמשך הובילה הנאשמת את המתלוננת לנקודת המשטרה הסמוכה, תוך שהיא אוחזת בשיערה ובצווארה לאורך הדרך. גם בנקודת המשטרה המשיכה המערערת לתקוף את המתלוננת בכך שחנקה אותה בצווארה פעמיים וטלטלה בחוזקה את גופה פעמיים.
בגין כל אלה יוחס לה עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בנוסף הואשמה בעבירה של שיבוש הליכי משפט, בכך שבהודעה שמסרה בחקירה ובדו"ח פעולה שערכה בנוגע לאירוע טענה בכזב כי המתלוננת דחפה אותה, שרטה ומשכה בשערותיה, ולא תיארה את מעשיה שלה כלפי המתלוננת. בכתב האישום צויין כי בעקבות תיאורים אלה המתלוננת נחקרה באזהרה ונעצרה למשך הלילה בתחנת המשטרה.
בבית משפט השלום היא זוכתה מהעבירות שיוחסו לה, והורשעה בעבירה של תקיפה. הזיכוי מהעבירה של שיבוש הליכי משפט היה בנימוק של הגנה מן הצדק, בשל התרשלות בחקירה. בית משפט השלום הטיל על המערערת קנס בסך 4,000 שקלים, מאסרים מותנים ופיצוי למתלוננת בסך 2,000 שקלים. המערערת ערערה על הכרעת בית המשפט שהרשיע אותה בעבירת התקיפה, וכן על גזר הדין. המשיבה (המדינה) ערערה על זיכוי המערערת מהעבירה של שיבוש הליכי משפט.
ללא עילה להתערבות
בפסק הדין של בית המשפט המחוזי נדחו שני הערעורים. נפסק כי אין עילה לשנות את העובדות שנקבעו בבית משפט השלום, ואין לזכות את המערערת גם בעבירות בהן הורשעה בשל טענה של "הגנה מן הצדק". בית המשפט המחוזי אימץ את קביעותיו של בית משפט השלום, שלפיהן לא היה מקום לסגור את התיק נגד המערערת בשל כך שמדובר ב"אירוע מינורי", מאחר שהמתלוננת לא דחפה ראשונה את המערערת, ולכל היותר הגיבה לכך שהמערערת דחפה אותה.
קביעה נוספת של בית משפט השלום, שאף היא אושרה בערעור, היא שהמערערת פעלה בחוסר סמכות, ולא במסגרת תפקידה כשוטרת, במיוחד בחלק השני של האירוע שהתרחש בתוך נקודת המשטרה ולא ברחוב. שכן בנקודת המשטרה נכחו שוטרים נוספים ולא היתה סכנה שהמתלוננת תברח, המתלוננת לא קיללה ולא השמיעה מילת גנאי אחרת כלפי המערערת, והיא לא התנגדה באופן פיזי למעצרה, מלבד הסתת ידה אחורה לרגע אחד.
עוד נקבע בערעור כי העונש שהוטל על המערערת בבית משפט השלום מאוזן וסביר, ואין עילה להתערב בגזר הדין או לבטל את הרשעת המערערת. צויין כי המערערת לא נטלה אחריות על מעשיה, והפגיעה במערערת מצומצמת, שכן היא הוחזרה לעבודה במשטרה בתפקידי מנהלה, ואין אינדיקציה לכך שלאחר סיום ההליך המשפטי לא תוחזר לשירות גם בתפקידי לוחמה.
