ועדת השרים לחקיקה אישרה לפני זמן קצר את הצעת החוק שעניינה הארכת התקופות ודחיית המועדים לביצוע פעולות רבות של פרטים כלפי הרשויות הציבוריות, וכן הארכת התקופות ודחיית המועדים למתן החלטות מינהליות. ההצעה הוכנה במשרד המשפטים, על-ידי המחלקה למשפט ציבורי-מינהלי בייעוץ וחקיקה.
לפי ההצעה, שנועדה לתת מענה לקשיים בהם נתקלים תושבי ישראל בתקופה זו בקיום פעולות קצובות בזמן כלפי רשויות השלטון, כדוגמת הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי לגמלה בשל תאונה, שעל פי החוק יש לבצעה בתוך 90 ימים מיום התאונה; הגשת השגה על-ידי מבקש רישיון עסק, הרואה את עצמו נפגע ממסמך או מתנאי שדרשו ממנו, שעל פי החוק יש לבצעה בתוך שלושים ימים ממועד קבלת ההחלטה ועוד.
הצעת החוק נועדה גם לאפשר לרשויות הציבוריות להמשיך ולתפקד באופן תקין בתקופת המלחמה, לנוכח חוסר בכוח אדם הנוגע מגיוס המילואים הנרחב והתמקדות הפעילות הממשלתית בצורכי המלחמה הדחופים. כל זאת, תוך איזון בין הנסיבות המצדיקות את דחיית המועדים לבין הצורך להבטיח המשך פעילות תקינה של רשויות המדינה גם בתקופה הלא פשוטה שבה אנו נמצאים.
לצמצם בירוקרטיה
לתזכיר החוק הוגשו הערות ציבור רבות, ולאחר בחינת כל ההערות נעשו שינויים משמעותיים בהצעת החוק, בראש ובראשונה בנושא חופש המידע. מתוך הכרת חשיבותה של הזכות לחופש המידע, מוצע בתחום זה הסדר מצומצם מאד, קצר ושונה מההסדר הכללי שבהצעת החוק, לפיו לא תובא במניין התקופות הקבועות בחוק חופש המידע רק תקופה של 30 ימים מפרוץ המלחמה. תקופה זו אינה ניתנת להארכה לתקופות נוספות, בשונה משאר ההסדרים שבהצעת החוק, ובכל מקרה, מדובר בדחייה בלבד ולא בפטור לרשות השלטונית ממסירת מידע כפי שנדרש על פי החוק.
בעקבות ההערות קוצרה גם תקופת הדחייה האפשרית של ההסדרים האחרים והיא לא תעלה על 4 חודשים. להצעה נוספה גם האפשרות להאריך את תוקפם של מינויים ב-3 חודשים.
