כדי לנווט בהתחייבויות חוזיות בעתות מלחמה, חיוני להבין את המושג של אירועים מונעים ונסיבות של כוח עליון בהקשר של המשפט הישראלי.
אירוע מונע מתייחס לנסיבות שלא היו ידועות ולא ניתן היה לצפותן באופן סביר על ידי הצד המפר את החוזה בעת כריתת ההסכם.
כתוצאה מכך, ביצוע החוזה הופך לבלתי אפשרי או שונה באופן מהותי ממה שסוכם בתחילה בין הצדדים.
נסיבות של כוח עליון, לעומת זאת, מתייחסות לאירוע או נסיבות יוצאי דופן שאינם בשליטת הצדדים, כגון מלחמה, שביתה, מהומה או אסון טבע.
במערכות משפטיות רבות, סעיפי כוח עליון יכולים לפטור צד מביצוע התחייבויותיו החוזיות כאשר אירועים כאלה מתרחשים. סעיף 18 לחוק החוזים הישראלי קובע כי צד המפר חוזה עקב אירוע מונע יהיה פטור מאכיפת החוזה או מתשלום פיצויים.
עם זאת, לבית המשפט נתונה הסמכות לפסוק פיצוי או שיפוי לצד הנפגע בגין הוצאות סבירות שהוציא או התחייבויות סבירות שהתחייב בהן אם יראה לנכון לעשות כן.
חרף הוראות סעיף 18, בתי המשפט בישראל נקטו היסטורית בפרשנות צרה מאוד לאירועים מונעים. כתוצאה מכך, בתי המשפט נמנעים לעתים קרובות מלהתייחס למלחמה או לנסיבות חריגות אחרות כעילה תקפה להפעלת סעיף אירוע מונע או כוח עליון. פרשנות צרה זו מציבה אתגרים בפני יחידים המבקשים להשתחרר מחובותיהם החוזיות בעתות סכסוך.
פרספקטיבות היסטוריות על חוזי מלחמה בישראל
מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 משמשת כדוגמה מובהקת לאופן שבו בתי המשפט בישראל ניגשו לסוגיית חוזי המלחמה. למרות ההשפעה המשמעותית של הסכסוך על המדינה, בתי המשפט לא היו מוכנים לראות במלחמה אירוע מונע שיכול לפטור צדדים מחובותיהם החוזיות. עמדה זו באה לידי ביטוי בפסיקת א.א. כץ נ' ניצחון מזרחי בע"מ משנת 1979.
במקרה זה, הנשיא בפועל דאז משה לנדוי פסק כי אמנם פרוץ המלחמה ביום הכיפורים הפתיע את הנהגת הצבא והמדינאים במדינה, ומה שלא הם צפו מראש, הרי שאזרח מן השורה ודאי שלא היה צריך לצפות מראש.
בפסק הדין אף נשאלה השאלה האם בהתחשב במצב העימות המתמשך בין ישראל לשכנותיה, סכנת המלחמה הייתה אי פעם בלתי צפויה באמת. כתוצאה מכך, בית המשפט קבע כי פרוץ המלחמה אינו מהווה אירוע מונע על פי החוק הישראלי.
הפרשנות הצרה הזו לאירועים מונעים נמשכה בעשורים שחלפו מאז מלחמת יום כיפור. אפילו במהלך מגפת הקורונה, בתי המשפט בישראל היססו להכיר במשבר כאירוע מונע שיכול להצדיק ביטול או אכיפה של חוזים. היסוס זה מדגיש את האתגרים העומדים בפני אנשים המחפשים הקלה מהתחייבויותיהם החוזיות בעתות משבר.
התפתחויות אחרונות בחוק הישראלי ובחוזים בעת מלחמה
בתגובה לסכסוך המתמשך ולהשפעתו על התחייבויות חוזיות, ממשלת ישראל חוקקה חקיקה שמטרתה לספק הקלה זמנית לנפגעי המלחמה.
חוק דחיית מועדים (צו שעה – חרב מונחתת) הוא תזכיר המאפשר לדחות את המועדים לקיום פסקי דין והתחייבויות חוזיות.
חוק זה חל על אזרחים שפונו מבתיהם בעוטף, חיילי צה"ל במילואים ובשירות סדיר, משפחות של חטופים ונעדרים ובני זוגם. לאנשים אלה ניתנת דחייה של 30 יום (החל מ-7 באוקטובר 2023) לקיום התחייבויות ותשלומים על פי פסק דין או חוזה.
לשר הביטחון, באישור שר המשפטים וועדת החוץ והביטחון, יש סמכות להאריך מועד זה בעוד 30 יום.
יש לציין שהדחייה אינה חלה על תשלום מזונות ושכר עבודה.
התוויה להקפאת הלוואות והקלות בעמלות של בנק ישראל
בנוסף למאמצי החקיקה של הממשלה, גם בנק ישראל הציג צעדים לסיוע כלכלי לנפגעי הסכסוך.
התוויה להקפאת הלוואות והקלות בעמלות של הבנק מאפשרת לקבוצות מסוימות לדחות תשלומים בגין משכנתאות, הלוואות רגילות של עד 100,000 ₪ ואשראי עסקי של עד 2 מיליון ₪.
כדי להיות זכאים לדחיית תשלומים ללא ריבית, על היחידים לעמוד בקריטריונים מסוימים.
הקבוצות הזכאיות כוללות את אלו שגרים עד 30 קילומטר מרצועת עזה, מפונים מבתיהם, קרובי משפחה מדרגה ראשונה של נרצחים או נעדרים וחיילי מילואים שגויסו לפי צו 8.
עבור שאר הציבור, קיימת האפשרות לדחות תשלומים, אך עדיין תחול ריבית.
אסטרטגיות לניהול התחייבויות חוזיות בעתות מלחמה
בהתחשב במורכבות של חוזים בזמן מלחמה והאתגרים שבקבלת פטור מהתחייבויות חוזיות, חיוני שאנשים יאמצו אסטרטגיות מעשיות לניהול ההסכמים שלהם בזמן עימות.
צעד חיוני אחד הוא לוודא שהחוזים מגדירים בבירור כוח עליון ואת ההשלכות של הפעלת סעיף זה.
על ידי מתן הגדרה מדויקת של כוח עליון וסקירת הסעדים עליהם הוסכם, הצדדים לחוזה יכולים לצמצם את אי הוודאות ולהתכונן טוב יותר למשברים פוטנציאליים.
בנוסף להגדרה ברורה של כוח עליון, על יחידים לשקול גם פנייה לייעוץ משפטי בעת ניווט בהתחייבויות חוזיות בזמן מלחמה. אנשי מקצוע משפטיים יכולים לספק תובנות יקרות ערך לגבי אפשרויות אפשריות לסעד ולהגבלות של חוקים קיימים.
על ידי שמירה על עדכניות ופנייה להדרכה מומחית, אנשים יכולים לנהל טוב יותר את ההתחייבויות החוזיות שלהם בזמן משבר.
סיכום ניווט בהתחייבויות חוזיות בתקופות של מלחמה יכול להיות מאמץ מורכב ומאתגר.
הפרשנות הצרה של אירועים מונעים על ידי בתי המשפט בישראל והנוף המשפטי המשתנה כל הזמן הופכים את ההבנה של המורכבויות של חוזים בזמן מלחמה והחוק הישראלי חיונית עבור הפרטים.
על ידי הגדרת כוח עליון בחוזים, פנייה לייעוץ משפטי והתעדכנות לגבי התפתחויות אחרונות, אנשים פרטיים יכולים להתכונן טוב יותר לאי הוודאות שמגיעה עם סכסוך ולהבטיח שהתחייבויותיהם החוזיות ינוהלו כראוי.
בסופו של דבר, מדריך מקיף זה משמש כמשאב יקר ערך עבור אלה המחפשים לנווט בעולם המורכב של חוזי מלחמה והנוף המשפטי שמקיף אותם.
