לכתה של שומרת הסף: "אל לנו לאבד תקווה לימים טובים"

כהונה מטלטלת חוותה הנשיאה אסתר חיות בתפקידה כנשיאת בית המשפט העליון. היום (יום ב') פרשה מכס השיפוט ומתפקיד הנשיאה מבלי שימונה לה מחליף. כממלא מקומה ייכנס מחר השופט עוזי פוגלמן לתפקיד הנשיא למשך שנה ועד לפרישתו.

במהלך השנה האחרונה עמדה הנשיאה חיות איתן מול המהפכה המשפטית שהובילה הממשלה, ובהם, ביתר שאת, שר המשפטים יריב לוין. בשל סירובו של השר לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לא מונה לחיות מחליף ועל כן ייכנס השופט פוגלמן כממלא מקומה.

על רקע המאבק של הממשלה בביהמ"ש העליון ועל רקע סירובו של לוין לכנס את הוועדה הודיעה הנשיאה זה מכבר כי לא תיפרד בטקס חגיגי כמקובל. הטבח בעוטף עזה בשבוע שעבר ומלחמת "חרבות ברזל" סיפקו סיבה נוספת לפרידתה הצנועה.

"סוד כוחה של החברה הישראלית"

באיגרת ששלחה לשופטים, כתבה הנשיאה: "רצה הגורל וביום פרישתי מכס השיפוט אנו נתונים באחת התקופות הקשות ביותר בתולדות המדינה. אנו קוברים את מתינו וחובשים את פצעינו, ומתפללים לשיבת כל החטופים והנעדרים לחיק משפחתם במהרה. על כן העת הזו אינה מתאימה לטקסים חגיגיים או לאירועי פרישה. בעת הזו מוטב להתרכז בעשייה, בסיוע, בחיזוק ובתמיכה. זהו סוד כוחה ועוצמתה של החברה הישראלית, המתגלה במלוא תפארתה בימים הכואבים והקשים מנשוא שחווים כולנו".

"ואף", מוסיפה הנשיא חיות, "שבשונה מן הנשיאים שקדמו לי, לא התאפשר לי להעביר את התפקיד לנשיא קבוע שימונה תחתיי, אני סמוכה ובטוחה שהרשות השופטת נתונה בידיים מצוינות. אין לי ספק שכל אחת ואחד מכם בחלקתו ימשיך למלא את תפקידו באמונה, במסירות ובמקצועיות על הצד הטוב ביותר, תחת הובלתו של המשנה לנשיאה, השופט עוזי פוגלמן, אשר מתוקף החוק יכהן החל ממחר כממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון"

בסיום האיגרת חיות מצטטת ממילותיו של המשורר אנדר אלדן מקיבוץ בארי. "לסיום", כך היא כותבת, "אני מבקשת להביא בפניכם שיר מתוך ספר השירים "שש שעת שחר" שפרסם המשורר אנדד אלדן, יליד 1924 ואיש קיבוץ בארי. הספר פורסם בשנת 2016 והוקדש לבתו לירז שנפטרה, אך בימים הכאובים האלה שעוברים אנשי בארי, על יישובי הדרום ועל המדינה כולה, השיר פורט על כל נימי הנפש:

עַל קִירוֹת בְּאֵרִי כָּתַבְתִּי קוֹרוֹתֶיהָ

מִמְּקוֹרוֹת וּמַעֲמַקִּים קְרוּעֵי קֹר

עֵת קָרְאוּ אֶת הַקּוֹרֶה בַּכְּאֵב וְאוֹרוֹתֶיהָ

נָפְלוּ לַעֲרָפֶל וַאֲפֵלַת לַיְלָה וִילָלָה כְּמַקּוֹר

לְרַחֲמֵי שָׁמַיִם נוֹשְׁמִים שְׁמָמָה וּשְׁכוֹל

הוֹרִים לְלֹא רַחֲמִים מִי יְנַחֵם כִּי קְלָלָה

לוֹחֶשֶׁת אַל טַל וּמָטָר וּמֻתָּר לִבְכּוֹת לְמִי שֶׁיָּכוֹל

יֵשׁ שָׁעָה רוֹחֶשֶׁת חֹשֶׁךְ אַךְ יֵשׁ שַׁחַר וְהִלָּה

חיות סיכמה את האגרת כך: "אכן, זוהי שעה רוחשת חושך, אך כפי שכותב אנדד אלדן – יש שחר והילה, ואל לנו לאבד תקווה לימים אחרים, טובים מאלה. במהלך סיורי הפרידה שערכתי בכל בתי המשפט, לפני החושך שנפל עלינו, נפרדתי מכם במסר של תקווה והענקתי לכם למזכרת סימניה שעליה נכתבו, בין היתר, מילותיו של הרב יונתן זקס ז"ל: "התקווה היא האמונה שביחד נוכל לשנות את פני הדברים לטובה". המילים הללו נושאות היום יותר מתמיד משמעות עמוקה – הבה נעשה למען שינוי פני הדברים לטובה. הבה נשמור בכל כוחנו על היחד".

הנשיא הרצוג: "אשת עקרונות ויושרה"

נשיא המדינה יצחק הרצוג נפרד מחיות ואמר: "אני מבקש להודות לנשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, המסיימת היום את כהונתה על כס השיפוט לאחר למעלה משלושה עשורים, שהחלו עת הושבעה כשופטת על ידי אבי – הנשיא חיים הרצוג ז"ל. השופטת חיות, בת לשורדי שואה, הוכיחה עצמה לכל אורך שנותיה – מילדותה במעברה ועד לכהונתה כנשיאת בית השפט העליון – כאשת עקרונות ויושרה, בעלת אומץ לב ומנהיגות, ולא פחות מכך – רגישות רבה לאדם באשר הוא אדם. בשם מדינת ישראל אני מודה לה על הובלת מערכת בתי המשפט ועל תרומתה העצומה לעולם המשפט".