שופטת בית משפט המחוזי, מרב גרינברג, גזרה 63 חודשי מאסר על חיים קורנשטיין מורה בן 52, מחדרה שהורשע בביצוע מעשים מגונים ב-10 תלמידות בנות 12-9, השופטת גריברג גם הורתה לו לפצות את התלמידות ב-100 אלף שקלים.
על פי כתב האישום, במשך 10 שנים, עבד קורנשטיין כמורה ב"מרכז חופים" בבתי הספר באזור השרון.
הוא לימד בתי הספר השונים, במסגרת תוכניות "מחוננים" תלמידים ותלמידות בכיתות ג' עד ט', במסגרת תפקידו העביר שיעורים שונים ובהם שיעור "אגדות", "מיתולוגיה ימית" ו"פנטזיות".
במסגרת השיעורים נהג לפעול בשיטות שונות כדי לבצע זממו בתלמידות שלמדו בשיעורים אלו, בין היתר, הקרין הנאשם סרטים לתלמידי הכיתה, במהלכם, כיבה אורות והגיף את חלונות הכיתה בכדי להחשיכה.
בתוך כך הציע הנאשם לתלמידים להיות בתפקיד צופה על יתר תלמידי הכיתה שצופים בסרט שהוקרן והציג זאת כהטבה. בשלב זה, בחר הנאשם את אחד מתלמידי הכיתה, הורה לו לעמוד מאחורי הכיתה באופן בו כלל התלמידים ישובים עם הגב אליו, ואילו הנאשם נעמד מאחורי הצופה.
לעיתים, נתן הנאשם לצופה משימות תוך כדי הצפייה. כמו כן, לעיתים נשאר הנאשם עם התלמידות בכיתה במהלך ההפסקה ונתן להן משימות במסגרת משחק אשר המציא את כלליו.
במהלך השיעורים, במסגרת השיטה, ביצע הנאשם מעשים מגונים בתלמידות הכיתה, בין היתר בכך שהצמיד וחיכך את איבר מינו בישבנן מעל לבגדים, נצמד אליהן, ליטף את חלקי גופן השונים וחיבק אותן, בעודו בעל סמכות עליהן.
"ניצל את פער הכוחות"
הנאשם לקח אחריות פורמאלית על מעשיו והביע חרטה.
מדבריו עלה כי פיתח קשר חברי עם המתלוננות, תלמידות בית ספר, אליהן פיתח משיכה ומעשיו נבעו מעוררות מינית, על סמך המראה החיצוני שלהן וגילן הצעיר.
בנוסף, טען כי ביצע את מעשיו מתוך תחושות בדידות, ריקנות וחוסר הפעלת שיקול דעת תקין, על אף מודעותו לכך שמדובר במעשים לא תקינים ובעבירות על החוק.
השופטת גרינברג כתבה בגזר הדין כי המעשים שבהם הורשע הנאשם פגעו פגיעה קשה בזכות הנפגעות לאוטונומיה על גופן, כבודן, שלומן ותחושת ביטחונן.
"בתי המשפט", נכתב בגזר הדין, "שבו ועמדו, בפסיקות רבות, על חומרתן הרבה של עבירות מין המסבות נזק פיזי ונפשי לקורבנות העבירה, בפרט כאשר מדובר בנפגעות קטינות, אשר הפגיעה עלולה לצלק את נפשן ולהותיר בהן משקעים רבים. חומרה נוספת נודעת לפגיעות הנעשות במסגרת יחסי אמון בין הפוגע, מורה מוערץ במקרה שבפנינו, לנפגעות, תלמידותיו ותוך ניצול פערי כוחות ותפקידים".
השופטת הוסיפה עוד בגזר הדין: "חרף חלוף זמן רב ממועד ביצוע המעשים, ניכר שאלו הותירו אותותיהם על נפגעות העבירה, פגעו בדימוין העצמי וביכולתן ליתן אמון באנשים סביבם. השלכות המעשים על הנפגעות, בעבר ובהווה, פורטו בתצהירים מטעמן, ואך טבעי שפגעו במידה דומה בנפגעות שבחרו לא להגיש תצהירים או להעיד. מדובר בפגיעה נפשית ממושכת, חלק מן המתלוננות מטופלות בטיפול פסיכולוגי. הצפת האירועים מחדש במסגרת ההליך המשפטי אילצה אותן להתמודדות נוספת עם המעשים".
לצפייה ודירוג כבוד השופטת מרב גרינברג
