אישה שהכירה בשידוך גבר אמיד, בשנות ה-60 לחייו, חשבה שעשתה אקזיט, כאשר 4 חודשים לאחר שהכירו, הגבר מת בנסיבות טרגיות. האישה הגישה התנגדות לצוואתו ובקשה שבית המשפט יכיר בה כיורשת.
בית המשפט דחה את הבקשה ואף הורה לה לשלם לבני משפחת המנוח 30 אלף שקלים הוצאות.
על פי הבקשה שהוגשה, המנוח אלמן והמתנגדת הכירו באמצעות שדכנית והשניים החלו לקיים קשר בעל מאפיינים אינטימיים, וכפי הנראה גם מאפיינים זוגיים, שכללו לכל הפחות לינה של המתנגדת בבית המנוח ויציאה לחופשות בצוותא.
המנוח היה אדם אמיד והאישה הייתה מצויה בהליכי חדלות פירעון בעת ניהול הקשר. לטענתה, מיד בסמוך לתחילת ההיכרות ביניהם הודיע המנוח לה ולשדכנית כי "מצא את שאהבה נפשו", והודיע לשדכנית כי חדל מחיפוש בת זוג, שכן החליט לבלות את ימיו עימה. בהתאם, לטענתה, דאג לכל מחסורה, מימן את כל צרכיה, והעבירה להתגורר עימו.
כעבור כארבעה חודשים, כאשר שהתה האישה בחו"ל לשם רכישת בגדים, לדבריה בתיאום עם המנוח כהכנה לקראת אירועי נישואי בנו.
אותה העת, התרחשה בישראל תאונה טראגית במסגרתה קיפח המנוח את חייו. האישה שבה ארצה ולטענתה, ביום שישי שלאחר ערב האזכרה למנוח גירשוה ילדיו של המנוח מביתו.
כפועל יוצא, עתרה להכרה בה כבת זוגו של המנוח ולמתן צו ירושה בהתאם.
"תמיכה כלכלית"
בנו של המנוח שלל מכל וכל, את התזה שלפיה היו אביו המנוח והאישה בבחינת בני זוג, לבטח שלא במשמעותו לפי חוק הירושה. לדבריו, אביו המנוח נהג להכיר גם בתקופה הרלוונטית נשים באמצעים רבים – הן אותה שדכנית והן בישומונים שונים – בעיקר למטרות בילויים משותפים והנאה, ולא למטרת זוגיות כל עיקר. כך היה גם ביחס למתנגדת.
בסופו של דבר השופט בן שלו, דחה את בקשת האישה וציין בין השאר כי אומנם השניים ניהלו קשר בעל מאפיינים זוגיים במשך כארבעה חודשים במהלכו לכל הפחות בחלקו של הזמן שהתה ולנה המתנגדת בביתו אולם במהלך פרק זמן קצר זה, התברר כי המנוח לא הסתפק ביחסים אינטימיים עימה לבדה, וזאת גם אם היא שהתה בביתו של המנוח. עוד הוסיף השופט שלא הונחה לפניו כל ראיה לכך שהשניים ניהלו חיי שיתוף כלכליים, אלא לכל היותר המנוח סיפק לה תמיכה כלכלית. "גם לו אניח כי המתנגדת, כטענתה, כיבסה (ולו מעת לעת) את בגדי המנוח ואף נהגה לבשל עבורו, אין בכך כדי לגבש מסקנה לפיה הצדדים ניהלו משק בית משותף של ממש", כתב השופט שלו.
עוד הוסיף השופט: "האם בנסיבות אלה, גם לו אניח כי המנוח והמתנגדת היו 'חברים במובן הצר' במשך כארבעה חודשים, יש לקבוע כי המנוח התכוון שהמתנגדת תירש את עזבונו משל היתה בת זוגו? מכלול הראיות שהונחו לפני משכנע אותי כי יש להשיב על שאלה זו בשלילה".
