שופט בית משפט מחוזי מרכז, אבי גורמן, הפך את נטל הראיה אל כתפי פקיד השומה, כתוצאה מנזק ראייתי שפקיד השומה גרם כשביער תיק של נישום שחזר לארץ לאחר שנים בארה"ב ואז גילה כי הוא חייב כספים לרשות המיסים. השופט גם חייב את רשות המיסים ב-70 אלף שקלים.
הנישום עזב את ישראל לארה"ב בשנת 2002. בשנת 2003 הוציא לו המשיב שומה, ביחס לשנת המס 1998. במהלך השנים מינה המערער מייצגים אשר באו בדברים עם המשיב ביחס לשנות מס אחרות, אולם ככל הנראה פקיד השומה לא הביא לידיעת המייצגים את קיומה של השומה לשנת 1998. הנישום טען כי נודע לו על החיוב רק בשנת 2014, כשביקש לעת זקנתו לשוב ארצה ולחיות לצד ילדיו.
על אף שלטענת פקיד השומה קיים היה חוב לשנת המס 1998, פקיד השומה ביער את התיק – כך שאין כל מסמכים של ממש מהם ניתן ללמוד על הפעילות הכלכלית של הנישום בשנת 1998. בגלגול קודם של ההליכים בינו לבין פקיד השומה, קבע בית המשפט העליון כי פקיד השומה אחראי לנזק הראייתי שנגרם, ואישר למערער הארכת מועד לשם הגשת השגה.
טרדה לנישום
במסגרת הדיון בהשגה, פקיד השומה אמנם ביטל את השומה המקורית שהוציא, אולם בשנת 2021 הוציא במקומה שומה חדשה לשנת 1998. בית המשפט המחוזי קבע כי יש להחיל במקרה חריג זה את העיקרון לפיו מי שאחראי לנזק ראייתי – במקרה שלנו פקיד השומה, יישא במלוא נטל הראיה להוכחת העובדות הנדרשות. כתוצאה מכך שאין בידי הצדדים להביא כיום ראיות של ממש אודות הפעילות הכלכלית של המערער בשנת 1998 ובשים לב לכך שקבע כי הנטל מוטל במקרה חריג זה על פקיד השומה, קבע בית המשפט כי לא עלה בידי פקיד השומה להוכיח כי השומה שהוציא מוצדקת. לאור זאת קיבל בית המשפט את הערעור במלואו וביטל את השומה החדשה שהוציא פקיד השומה.
בית המשפט הוסיף כי בנסיבות המיוחדות של העניין, בשים לב לגילו המתקדם של המערער ולשנים הרבות שחלפו ולכך כי אין כל ראיה של ממש כי המערער העלים מס, הרי שעל אף שדרך ההתנהלות של הנישום לא הייתה חפה מטעויות – ראוי היה כי רשות המסים יימנע מראש מהוצאת השומה החדשה שהוציא בשנת 2021 לשנת המס 1998.
בסופו של דבר כאמור כנגד רשות המיסים נפסקו הוצאות בסך 70 אלף שקלים, וזאת מתוך התחשבות בטרדה שנגרמה למערער. בית המשפט ציין כי לא פסק הוצאות בסך גבוה יותר, לאור פגמים שנפלו אף בהתנהלות המערער.
לצפייה ודירוג כבוד השופט אבי גורמן
