בית המשפט המחוזי בבאר שבע הטיל ארבע שנות מאסר על אליהו במברון לאחר שהורשע, בהתאם להודאתו, בהקמת מפעל לזיוף מטבעות וזיופם, בעבירות כלכליות וכן בהונאת נושים.
על הנאשמים הנוספים בפרשה הוטלו עונשים כספיים ועל חלקם גם עבודות שירות.
על פי כתב האישום המתוקן, הנאשמים במברון ויצחק הרלב חברו יחד והקימו חברה בשם א. גלופות והטבעות בע"מ לזיוף מטבעות של 5 שקלים בכמויות מסחריות, לצורך מכירה ושימוש. לאור האמור רכשו הנאשמים מכונות וחומרי גלם בהתאם.
לאחר הגעת חומרי הגלם והמכשירים הרלבנטיים, פעלו הנאשמים במברון, אשר סופר ואורן משה לזייף מטבעות בשווי 5 שקלים (כל פעם במברון פעל עם נאשם אחד).
כמו כן, כיוון שבמברון הוכרז כפושט רגל הצהיר יצחק הרלב כי הוא הבעלים היחיד בחברה וכפועל יוצא הנהנה היחיד בחשבון הבנק של החברה. זאת על אף שבמברון עמד בראש ההתארגנות לזיוף המטבעות והוא היה הנהנה המרכזי מרווחי החברה.
במסגרת הסדר טיעון הודו הנאשמים בעבירות של זיוף מטבעות והחזקת מכשירים לצורך כך, בנוסף הודו אליהו במברון ויצחק הרלב בעבירות מרמה, רישום כוזב בתאגיד, הונאת נושים, הסתרת נכסים, הלבנת הון ועוד.
פרט לעונשו של אליהו במברון, הסכימו הצדדים על העונשים שיוטלו על שאר הנאשמים בפרשה.
לאור האמור, במסגרת הטיעונים לעונש בעניינו של במברון עמדה הפרקליטות על חומרת מעשיו תוך בידול מעשיו משאר הנאשמים.
שכן, במברון עמד בראש ההיררכיה, היה היוזם ובעל הידע וכן המזייף בפועל, בעוד שאר הנאשמים היו מעורבים רק בהליכים נקודתיים.
הרשעות העבר לא הרתיעו
שופטת ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, רויטל יפה-כ"ץ, קיבלה את טענות המדינה וגזרה על אליהו במברון 4 שנות מאסר (3.5 שנים בגין תיק זה ועוד הפעלה של מאסרים מותנים, חלקם בחופף), מאסר על תנאי, קנס בגובה 75 אלף שקלים וכן חילוט הציוד שנתפס, רכבו של במברון והכספים בחשבונות הבנק.
כמו כן בהתאם להסכמות בין הצדדים גזרה על אשר סופר 35 יום מאסר שיומרו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בגובה של 2,000 שקלים וחילוט של 10 אלף שקלים, על אשר אורן משה 45 יום מאסר שיומרו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בגובה 75 אלף שקלים, על יצחק הרלב הוטל קנס בגובה 70 אלף שקלים וכן מאסר על תנאי; לחברת א. גלופות חילטו את הציוד והכספים שהיו בחשבונות הבנק (גזר דינם של שני הנאשמים האחרונים נגזר במהלך מרץ 2023). שווי הנכסים המחולטים בתיק הוערך בכמיליון שקלים.
במסגרת גזר הדין ציינה השופטת יפה-כ"ץ כי: "מדובר במעשים חמורים ביותר, שעיקרם בוצע על במברון אשר גם סחף אחריו את הנאשמים האחרים. מדובר בזיוף מטבעות באיכויות שונות, כך שבחלק מהמטבעות לא ניתן היה לגלות את הזיוף אלא על ידי התאמת "הטבע" למטבע, ובחלק מהמטבעות ניתן היה לגלות את הזיוף באמצעות מכונה. הנזק משכך, יכול היה להיות משמעותי ביותר לכלכלת המדינה, לאור איכות הזיוף והיעדר יכולת להבחין בין המטבעות המזויפים לבין מטבעות אמיתיים, כאשר הנזק נמנע אר ורק כיוון שהנאשמים נעצרו על ידי המשטרה".
עוד נקבע ביחס לבמברון כי: "מדובר במי שסכנתו לכלכלת המדינה רבה; במי שניסיון העבר לא לימד אותו להתרחק ממעשים שכאלה ושעונשים מקלים לא הרתיעוהו מלשוב ולבצע אותם מעשים ואף להסלימם".
לצפייה ודירוג כבוד השופטת רויטל יפה-כ"ץ
