שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, יעקב שרביט, קיבל תביעה הצהרתית שהגיש מייסד סטארט-אפ כנגד שותפו לשעבר, כלפיו טען לקיפוח ולנישול מזכויותיו כבעל מניות בחברה שהקימו יחדיו.
פסק הדין עוסק בשני יזמים צעירים, מתן צור וגל שגיא, אשר חברו במסגרת השתתפותם בתוכנית יזמות במוסד אקדמי מוכר להקמת מיזם טכנולוגי בתחום האבחון וההשמה של עובדים. המיזם עסק בפיתוח מערכת חדשנית וייעודית המבוססת על בינה מלאכותית (AI) שמטרתה להבטיח גיוס כח אדם מתאים ולייעל את הליכי הגיוס לאור תחלופת העובדים הגבוהה שיש בחברות. אלא שהמיזם חדל מפעילות מספר חודשים לאחר תחילתו בעיקר עקב "דם רע" בין שני השותפים.
באותה עת הייתה במיזם גרסה בסיסית של המערכת הטכנולוגית וכן פיילוט שבוצע עם אחת מהחברות המסחריות הגדולות במשק, אולם טרם גויסו למיזם משקיעים, לא היו לחברה לקוחות משלמים וזו פעלה במימון עצמי של שני השותפים. חרף ניסיונות הצדדים להגיע להסכמות לגבי ההיפרדות וחלוקת הזכויות במיזם ביניהם, אלו לא הגיעו להסכמות באשר לאופן ההיפרדות. דרכי הצדדים נפרדו, תוך שגל שגיא ובאי כוחו הבהירו למתן צור כי בהיעדר הסכמות, אף צד לא יהיה רשאי לעשות שימוש בנכסי המיזם.
עו"ד ארז שגיב, עו"ד חגית הלוי, עו"ד תומר סופר, עו"ד אסף טל ועו"ד רוני אלפסי דנו בנושא במסגרת התוכנית "מחוץ לפרוטוקול" שמנחה מולי ארי
"דם רע"
בחלוף שנים, גילה מתן צור ששותפו לשעבר גל שגיא בחר להתניע בעצמו מיזם נוסף באותו תחום פעילות ממש, באמצעות חברה חדשה שהוקמה על ידו, תוך שגייס השקעות משמעותיות ממשקיעים חיצוניים לטובת פעילותו. מתן צור טען כי הוא זכאי לחלקו במיזם החדש, שכן מדובר בפעילות מתחרה שהייתה יכולה להתממש במסגרת המיזם הראשוני, ומדובר על כן בנישול זכויותיו. שגיא מנגד דחה לחלוטין את הטענה וטען להגנתו שהמיזם הקודם היה מיזם סטודנטיאלי-בוסרי שהתייחס לרעיון גולמי וראשוני, בעוד שהמיזם החדש לא עושה כל שימוש בתוצרים של המיזם הקודם, והטכנולוגיה במסגרתו פותחה מחדש. עוד טען שגיא כי מאז שהופסקה פעילות המיזם המקורי, המיזם החדש ממילא עבר מספר רב של פיתוחים ועוסק כיום בפעילות שונה.
על פי פסק הדין שותף במיזם טכנולוגי חייב לפצות את שותפו הקודם במיזם על הקמת מיזם מתחרה, גם תחת ההנחה כי המיזם המתחרה פותח "מאפס" מבחינה טכנולוגית, ולא נעשה כל שימוש במסגרתו בטכנולוגיה הקודמת שבמיזם המקורי.
בית המשפט קיבל את טענות התובע, שיוצג על-ידי וקבע כי די בשימוש בניסיון ובמוניטין של המיזם הקודם, גם אם לא נעשה שימוש בטכנולוגיה שפותחה במסגרתו, בכדי להוות הפרה של הוראות הדין.
קביעה עקרונית נוספת של השופט שרביט נגעה לכך שדי בעובדה שהמיזם המתחרה עסק בתחילת דרכו באותו תחום פעילות של המיזם הקודם, על מנת להגיע למסקנה השיפוטית כי הוא ניצל הזדמנות עסקית, גם אם לאחר מכן התפתח לתחומים שונים ואחרים מתחום הפעילות של המיזם המקורי.
בתוך כך, השופט שרביט דחה את טענות ההגנה של הנתבע, השותף לשעבר, והחברה החדשה שהוקמה על ידו, כי לא ניתן לכפות על בעלי מניות בחברת היי-טק שלא צלחה איסורי תחרות, שכן הדבר יחייב יזמים "לקנות את חירותם" בהליך התמחרות, דבר שיפגע בתעשיית ההיי-טק.
