תקיפת נהגים בתחבורה הציבורית הפכה לתופעה שכיחה.
לאחרונה זוכה אזרח מתקיפת נהג אוטובוס, לאחר שזה טען שהנהג זרק עליו לימון, תקף ואיים עליו על רקע סכסוך בכביש. בית המשפט לא נתן אמון בגרסת נהג האוטובוס ולא הובאו כל עדים מ-15 הנוסעים.
כנגד נהג הרכב, הוגש כתב אישום שייחס לו 2 עבירות תקיפה ועבירת איומים, זאת על רקע אי שביעות רצונו מאופן נהיגת המתלונן, תקף הנאשם את המתלונן, בכך שזרק עליו לימון שפגע בפניו, עקף אותו, חסם נתיב נסיעת המתלונן, הכה בפני המתלונן ואיים עליו, בכך שאמר לו כי ייקח לו את הרישיון וישבור אותו, בכוונה להפחידו.
יריעת המחלוקת בתיק סבה בעיקר סביב הוכחת היסוד העובדתי, כאשר הנאשם, אישר כי הוא לא היה שבע רצון מאופן נהיגת המתלונן באוטובוס והוסיף כי "המתלונן כמעט הרג אותו בנסיעתו הפראית באוטובוס".
הנאשם כפר שזרק על המתלונן לימון, אך אישר כי עמד בצד הדרך, אולם כפר שעקף או חסם נתיב נסיעת המתלונן באמצעות רכבו וטען כי המתלונן "הוא שחסם את נתיב התנועה".
הוא גם כפר בכך שהכה את המתלונן בפניו וכפר בכך שאיים עליו ולא אמר לו שייקח לו את הרישיון וישבור אותו.
"גרסה מול גרסה"
השופטת זהר דולב להמן שזיכתה את הנאשם ציינה בין השאר, כי מדובר היה בגרסה מול גרסה מאחר ואיש מנוסעי האוטובוס והמנקה רחובות שנטען על ידי המתלונן כי היה עד לאירוע לא מסרו גרסה במשטרה וכן גם לא העידו בבית המשפט.
"הגם שלדברי המתלונן, בעת זריקת פרי ההדר ובעת שהוכה בפניו היו באוטובוס כ-15 נוסעים – איש מהעדים הפוטנציאליים לא העיד. מקובלת עלי טענת ההגנה בסיכומיה, כי על פי ההלכה אי הבאת ראיות, שבכוחן לשפוך אור על האמת – תומכת למעשה בגרסה הנוגדת", כתבה השופטת והוסיפה בהכרעת הדין: הגם שהתנהגות הנאשם באירוע לא היתה נופת צופים קיים קושי לקבוע ממצאים על סמך עדותו של המתלונן, אשר סתר את עצמו בעדותו בבית המשפט, עדותו אף סתרה דבריו במשטרה ועומדת בסתירה לראיות נוספות, לרבות הסרטון שצילם המתלונן".
לצפייה ודירוג כבוד השופטת זהר דולב
