בעל חנות תכשיטים תבע חברת מערכות מיגון, זאת לאחר שבזמן אמת המערכת לא פעלה וגנבים פרצו לחנות וגנבו תכשיטים במאות אלפי שקלים.
בית המשפט דחה את התביעה וציין כי גם אם התובע היה עומד בכל המשוכות המשפטיות הוא לא הביא שום ראיה התומכת בטענתו באשר לתכשיטים שנגנבו לכאורה באותו אירוע ולשווים הנטען.
על פי התביעה, התובע רכש שרותי מיגון והתראה מהנתבעת לפני 24 שנים ובמשך כל השנים לא בוצע כל שינוי, עדכון או שדרוג לאותה מערכת כפי שהותקנה.
באחד הלילות התרחשה פריצה לחנות תכשיטים, עליה למד הוא רק למחרת בבוקר. התובע טען כי מערכת המיגון לא התריעה על הפעלת האזעקה באמצעות משלוח התראה לתובע ולמשטרת ישראל ואף לא הביאה להגעת ניידת ממוקד הנתבעת ועל כן הפריצה התבצעה באין מפריע.
עוד נטען כי באותו מעמד נגנבו תכשיטים בשווי של כ-400 אלף שקלים שהיו מונחים בתצוגת החנות והכספת בחנות לא נפרצה.
התובע טען כי לאחר אירוע הפריצה נבדקה מערכת המיגון על ידי מומחה מטעמו ועל פי הטענה נמצאו בה ליקויים וכשלים שיש בהם כדי להעיד כי עוד בטרם הפריצה המערכת לא הייתה תקינה.
זה לא ביטוח
חברת המיגון, כפרה באחריות ובנזק וטענה כי היא אינה מבטחת של בית העסק או של התובע וככל שהתובע בחר שלא לבטח את עסקו, על אף אופיו הרגיש של העסק, ובמקרה דנן אף לא נקט בפעולה המינימאלית של הנחת התכשיטים בכספת טרם יציאתו מהחנות – הרי שאין לו להלין אלא על עצמו.
עוד נטען כי מערכת המיגון, כפי שהותקנה, הייתה תקינה עד מועד הפריצה וכן התובע לא פעל לשדרוג או עדכון המערכת במשך שנים ארוכות עד מועד הפריצה וכי גם אם הייתה מוכחת התרשלות כלשהיא מצידה – דבר המוכחש – הרי שתקרת הפיצוי המוסכמת בין הצדדים הינה בשיעור של אלפי שקלים בודדים.
בפסק הדין השופטת אביגיל זכריה ציינה כי נטל ההוכחה בתיק זה מוטל כולו על התובע וזה לא עמד בצל צלו של נטל ההוכחה לעניין רכיב הנזק העיקרי שהוא התכשיטים.
עוד ציינה השופטת כי לא ניתן למצוא כל היגיון כלכלי במצב בו חברת המיגון, כמי שאמורה לתת שירות ספציפי כנגד תשלום של 220 שקלים בחודש, תהא חבה במעין "ביטוח" עקיף של התובע שלא עשה שום ביטוח שהוא לחנות תכשיטים ואף לא הניח את התכשיטים הנטענים בכספת בתום יום הפעילות ותהא חבה בפיצוי של חצי מיליון שקלים", סיכמה השופטת זכריה.
לצפייה ודירוג כבוד השופטת אביגיל זכריה
