בית המשפט גזר את דינו של עלאא קסוואני, תושב מזרח ירושלים, שצילם ופרסם שני סרטונים משפילים ומבזים ברשת הטיקטוק באחד תיעד את עצמו צובט את אוזנו של חרדי ובסרטון השני תועד הנאשם מזדהה כשוטר בפני צעיר עם מוגבלות ומבקש לעצור אותו.
התביעה ביקשה 5 חודשי מאסר, אולם השופט החליט להעמיד את עונשו על חצי שנת עבודות שירות, קנס ופיצוי של 12 אלף שקלים לשני המתלוננים ביחד.
עלאא קסוואני הורשע בפרסום תצלום משפיל ומבזה, איומים והתחזות כעובד ציבור, לאחר שבמקרה אחד נכנס לבית מרקחת בצומת בר- אילן וחטף מדי המתלונן, אדם שהמתין בתור שאין לו היכרות עימו, את המרשם ויצא מבית המרקחת. בשלב זה, המתלונן ש' רדף אחרי הנאשם והאחרון שם עצמו כאילו הוא קורע את המרשם וצחק. לאחר מכן, החזיר הנאשם את המרשם ל-למתלונן ש'.
עוד הורשע הנאשם בכך שבסמוך לאחר מכן, בתור לבית המרקחת, צבט הנאשם את אוזנו של המתלונן ש' כשהוא מצלם במכשיר הטלפון הנייד את מעשיו ומיהר להעלות את הסרטון לחשבון הטיקטוק שלו.
אירוע נוסף וחמור יותר בו הורשע הנאשם, אירע מיד בסמוך לכך וביחס לאדם בעל מוגבלות. במרחק קצר מבית המרקחת, הבחין הנאשם בצעיר שהמתין בתחנת אוטובוס כשהוא מחזיק בידו פחית משקה קל.
הקנטה והשפלה ברשת
המתלונן, בן 26, הינו בעל מוגבלות הזקוק להשגחה ועזרה בתפקוד יום יומי וכאשר הנאשם הבין זאת, החליט לצלם סרטון, שתכליתו הקנטה, השפלה ולעג של המתלונן מ' בשל מוגבלותו, ולהעלותו לחשבון הטיקטוק.
קסוואני הזדהה בפניו כשוטר וביקש ממנו להתלוות אליו לחקירה במגרש הרוסים, לרבות דרישה כי המתלונן מ' המבוהל יושיט ידיו לקראת איזוקו.
לאחר שפרסום הסרטון, בו תיעוד של המתלונן מ', הגיע לכלי התקשורת וגרם לזעזוע ציבורי, החליט הנאשם למחוק את הסרטון המתעד את מעשיו כלפי המתלונן מ' מחשבון הטיקטוק שלו.
בהמשך הנאשם אף מחק את חשבון הטיקטוק כולו.
הנאשם טען כי מעשיו נעשו מתוך מעשה קונדס, אולם השופט דחה את הטענה הזאת וכן את טענת הנאשם לפיה הוא הפסיק את מעשיו ברגע שהבין שהמתלונן הוא אדם "מוגבל ומסכן".
"לא יכולה להיות מחלוקת של ממש שהנאשם צילם ופרסם את המתלוננים מ' ו-ש' לצורך הפחדה, צחוק ולעג. עם זאת, אין בנסיבה שהמעשים נעשו מתוך מעשה קונדס כדי להקל עם הנאשם אלא להיפך", כתב השופט אלעזר ביאלין.
עוד הוסיף השופט: "חמור במיוחד שהנאשם סבר שתצלום סרטון וחילופי הדברים עם המתלונן מ', בנסיבותיו של מתלונן זה, הם מעשה קונדס מבדר ומשובב. ראוי לציין שתכלית מתכליותיה של עבירה זו הוא למנוע פרסום תצלום תוצר ותוצאה של מעשה קונדס. ראוי שהדברים יובנו כך משעה שכל ילד, נער ובגיר מחזיקים במכשיר תצלום ומחוברים לאין סוף רשתות פרסום ברבים. התיעוד שפרסם הנאשם הוא מזעזע ומגלם רוע בלתי מובן כלפי האדם החלש".
"להוקיע את המעשים"
המתלונן שהושפל על ידי הנאשם בבית המרקחת, גולל את הקשיים שחווה מאותו היום ותיאר את תחושותיו הקשות. ה
וא ציין כי מאז קרות המקרה חווה פגיעה הן במישור הנפשי לפיו חווה פחדים ודיכאונות והן במישור הכספי לפיו נאלץ לעבור טיפול פסיכולוגי מעל ל-10 פגישות והוסיף וציין כי המקרה גרם לו לבושה גדולה מול חבריו ואף מול אשתו שלאחר צפייה בסרטון שהתפרסם, לעגו לו וכלשונו "חברים שלי צחקו ממני בגלל זה ואמרו לי אתה לא גבר ולא מוצלח וזה עשה לי נזק עם החברה ובעיקר עם אשתי. כמו כן, ציין כי הפגיעה שעבר אף הציף מקרה דומה שחווה בעברו.
השופט ציין בגזר הדין כי הפסיקה הקיימת ביחס לעבירה של פגיעה בפרטיות, אינה מחמירה מספיק, בייחוד כאשר הדברים משקפים פגיעה באדם מוגבל, אינו דומה למקרים אחרים שנידונו בפסיקה.
"עניינו של מקרה זה מחייב הגנה על החלש. אין חולק שהתנהגות המבזה והמשפילה ביחס למתלונן מ' לא היתה אלא בשל העובדה שהנאשם הבחין במוגבלותו של המתלונן מ'.
האינטרס הציבורי מחייב פרישת הגנה רחבה על החלשים והמוחלשים בחברה. האינטרס הציבורי מחייב הוקעת מעשיו של הנאשם ושליחת מסר ברור וחד משמעי. התנהגות משפילה כלפי חלשים ומוגבלים, לא רק שאיננה משתלמת אלא שהיא גוררת בצידה ענישה של ממש", סיכם השופט ביאלין.
לצפייה ודירוג כבוד השופט אלעזר ביאלין
