חודש יוני מסמל את תחילת הקיץ, ובד בבד את תחילתו של החופש הגדול ויציאתם של התלמידים לפגרת הקיץ. אף שחודשי הקיץ מתאפיינים בים, בריכה, נופשים בחו"ל ובילויים עם חברים ובקייטנות, הרי שמדובר גם בקרקע פורייה לתאונות שונות. אל תוך הקלחת הזו נכנסו בשנים האחרונות גם הקורקינטים החשמליים שהפכו כלי תחבורה יעיל עבור בני הנוער, אך גם לסכנה ממשית.
הסכנות הטמונות בקורקינט החשמלי הובילו את צרפת להפסיק את השימוש בכלי הרכב הזה החל מספטמבר. בארץ, אף שהחוק אינו מתיר לקטינים מתחת לגיל 16 לנהוג בכלי, הרי שבהיעדר אכיפה מספקת, הכבישים נכבשו על ידי הקורקינטים. ביתר שאת בימי החופש הגדול.
"מעל מיליון תלמידים יוצאים לחופשה הגדולה ומסתובבים עם הקורקינטים ללא השגחה, לעיתים ללא ידיעת הוריהם", ממחישה עו"ד שירה פינקלשטיין, המתמחה בדיני נזיקין, את המצב המסוכן. "הם רוכבים במהירות גבוהה ופרט לשימוש בקורקינטים השיתופיים יש גם מי שרוכבים על קורקינטים פרטיים".
– מה עושים במקרה שרוכב קורקינט נפגע מרכב חולף?
עו"ד פינקלשטיין: "במקרה שבו הנער נפגע כתוצאה של פגיעה ברכב, ההתייחסות היא כמו של הולך רגל שנפגע מפגיעת מכונית. הנוהג הוא על פי חוק פיצוי נפגעי תאונת דרכים ובמידה ותוגש תביעה היא תוגש נגד חברת הביטוח המבטחת את הרכב. במקרה והנער נפגע מפגיעת מכונית חשוב מאוד להחליף פרטים, לתעד את מקום התאונה, לצלם את מספר הרישוי של הרכב הפוגע וכל דבר נוסף שאפשר לתעד. לעיתים מתוך בלבול, או כאבים אנשים שוכחים לעשות זאת. לפעמים כשמדובר בקטין שאינו בקיא בהתנהלות הנדרשת לא נלקח כל המידע. איסוף המידע הוא חשוב ביותר להמשך הדרך ולהגשת התביעה".
תאונות רבות של רוכבי קורקינט מתרחשות לאו דווקא בגלל מכונית חולפת. פעמים רבות, מרצפת בולטת, בור בכביש או בליטה במדרכה, מוציאים את הנהג משווי משקל והוא נופל ונחבל. תאונות דומות מתרחשות בכל כלי הרכב הדו-גלגליים, שכן יציבותם פחותה מזו של מכונית וכדומה.
"במידה והסיבה לתאונה היא בליטה בכביש או מרצפת בולטת, אז ייתכן וניתן לתבוע גם את הרשות המקומית שבתחומה ארעה התאונה", מסבירה עו"ד פינקשלטיין. יחד עם זאת היא מבהירה שבמקרים אלו יש צורך בהוכחת רשלנות. "לא כל מרצפת בולטת או בור בכביש זה בהכרח רשלנות", היא אומרת. "בכביש צריכים לנסוע רכבים, על המדרכה צריכים ללכת בני אדם. יש צורך לבדוק האם במקרה הספציפי יש רשלנות של העיריה. מדרכה היא לא שטח סטרילי, יש עצים, ענפים שלפעמים מרימים בלטה, אבל עדיין וחשוב לצלם את המפגע – לפנות לעו"ד שמתמחה בתאונות שכאלה. המשרד שלנו למשל מתייעץ עם יועץ בטיחות – שיחווה את דעתו האם המפגע הזה הוא באמת בתנאי התקנות של העירייה ואם לא האם אפשר לתבוע את העירייה".
ההורים צריכים להיזהר
עד כה דיברנו על רוכב הקורקינט שנפגע, אך מה בדבר מי שנפגעים בשל נהיגה פוחזת ולא זהירה של הרוכבים עצמם? הלא פעמים רבות מדובר בקטינים, בני נוער, שכלי הרכב שברשותם אינו מבוטח. האם במקרה שכזה אין לנו ממי לדרוש פיצוי?
לדברי עו"ד פינקלשטיין, כל מקרה ייבחן לגופו, אך העובדה כי מדובר בקטין אינה פותרת את הנפגע מקבלת פיצוי. "האחריות", כך לדבריה, "היא על ההורים של הנהג הפוגע, במידה והוא קטין, וניתן להגיש נגדם תביעה. במידה ואין להם ביטוח הם ייאלצו לשלם מכיסם. לקטין יש הורים יש אפוטרופוסים וניתן לתבוע אותם ולכן צריך מאוד להיזהר".
כיצד מגישים את התביעה לפיצויים בעקבות תאונה?
עו"ד פינקלשטיין: "ראשית, כפי שכבר ציינו, חשוב לתעד ולאסוף את כל הפרטים שניתן מזירת האירוע ומהטיפול הרפואי בנפגע. לאחר מכן יש לפנות בהקדם לעורך דין המתמחה בתחום התאונות. עורך דין ידע לשלוח את הנפגע לרופאים הנכונים, להשיג את חוות הדעת ואת כלל המסמכים כדי שבסופו של דבר יתקבל הפיצוי המקסימלי שמגיע לנפגע".
