בהליך גירושין מתעוררות מחלוקות רבות בתחומים שונים כגון הסדרי ראייה, תשלומי מזונות ועוד. אחד העניינים המרכזיים המהווים אבן נגף בתהליך הגירושין הוא עניין חלוקת הרכוש בין בני הזוג.
כאשר מדובר ברכוש משותף שנצבר במהלך חייהם המשותפים של בני הזוג ועד לפירוק התא המשפחתי עולה השאלה כיצד יש לחלק את רכוש זה? במאמר שלפניכם, מובא המידע העיקרי והחשוב לגבי חלוקת רכוש בהליכי גירושין.
כיצד מחולק הרכוש בגירושין?
קיימים שני אופנים בהם נערכת חלוקת רכוש בגירושין, כאשר מדובר בהפרדה על פי תקופת זמן. במקרה בו הזוג נישא לפני ה1.1.1974 או במקרה של זוגות ידועים בציבור, חלה עליהם הלכת השיתוף בהליך חלוקת הרכוש, ואילו אם מדובר בזוג שנישא אחרי ה1.1.1974, חל עליהם חוק יחסי ממון.
1. הלכת שיתוף– הלכת השיתוף היא חזקה הנקבעה בפסיקה, הקובעת כי כל הנכסים המשותפים שבני הזוג צברו במהלך חייהם יחד, או נכסים שבהם ניתן להסיק על כוונה של אחד מבני הזוג לשתף אותו עם בן הזוג השני, יחלוקו בצורה שוויונית בין בני הזוג.
חזקת השיתוף עשויה לחול על כל סוג נכס. למשל, במקרה של נכס שעבר בירושה, חזקת השיתוף תחול רק במקרה שבן הזוג עשה שימוש בנכס כך שיתן להסיק כי התכוון ליצור שיתוף עם בן הזוג.
2. חוק יחסי ממון– חוק יחסי ממון נכנס לתוקף מה1.1.1974, ולפיכך הינו חל על זוגות שנישאו לאחר חקיקת החוק. סעיף 5 לחוק קובע ברירת מחדל שהיא "הסדר איזון משאבים", שכן מדובר בחלוקת כלל נכסי בני הזוג באופן שוויוני. כמו כן, החוק קובע כי בני הזוג זכאים בסיום הנישואין לעריכת "הסכם איזון משאבים".
באילו מקרים חלוקת הרכוש בגירושין לא תהיה שוויונית?
כפי שצויין קודם, ברירת המחדל שקובע חוק יחסי ממון הוא חלוקת רכוש באופן שוויוני בין בני הזוג בעת גירושין. לברירת מחדל זו 3 חריגים הקבועים בחוק גם הם:
• סוגי רכוש מסויימים הקבועים בחוק- חוק יחסי ממון מוציא מן הכלל סוגי רכוש מסויימים אשר אינם נכללים במסגרת הסדר איזון המשאבים כגון רכוש הניתן במתנה, רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג טרם הנישואין, קצבאות זקנה וקצבאות הניתנות כתוצאה מנכות או תאונה.
• בעת עריכת הסכם ממון- חריג נוסף לעניין הסדר איזון המשאבים הינו רכוש שעליו הסכימו בני הזוג שלא יחולק ביניהם באופן שווה. משמע, שניתן להמנע מברירת המחדל שקובע החוק על ידי עריכת הסכם ממון, בו ניתן להחליט כי החלוקה לא תהיה שוויונית בהכרח.
• חלוקה לא שוויונית בהוראת בית משפט בנסיבת מיוחדות– סעיף 8 לחוק קובע כי במידה ובית המשפט ראה לנכון בנסיבות מיוחדות ולאור בקשתו של אחד מבני הזוג, הוא רשאי להורות על חלוקת הרכוש המשותף באופן שונה. "נסיבות מיוחדות" עשויות להיות לדוגמא במקרה גירושין על רקע בגידה, אלימות במשפחה, במקרה של הברחת רכוש, סירוב למתן גט, פער בהשתכרות ועוד.
חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים
לעיתים, חלוקת רכוש בין בני זוג עם ילדים, עשויה להיות מאתגרת בנסיבות מסויימות, שבגינן בית המשפט יכול לקבוע חלוקה שונה מהצורה שהובאה לעיל. לדוגמא, כאשר הילד מתגורר עם אחד ההורים, חלקו של הורה זה עשוי להיות גדול יותר בחלוקת הרכוש. גם כאן, באפשרותם של בני הזוג לקבוע הסדרי חלוקת רכוש עצמאיים במסגרת הסכם ממון.
האם במסגרת חלוקת רכוש בגירושין מתחלקים גם החובות?
כאשר מדובר בחובות משותפים או חובות שנוצרו כתוצאה מהשקעה של אחד מבני הזוג חוק יחסי ממון מורה על ניכוי משווי הנכס את סכום החובות המגיעים ממנו, כך שהחוב יתחלק באופן שווה. אך גם בעניין החובות קימים חריגים, שכן לא כל חוב שנוצר במהלך החיים המשותפים יחולק בין בני הזוג. למשל, חוב שנוצר ללא ידיעת בן הזוג השני, שנוצר במסגרת התנהגות בלתי חוקית, במהלך הפרידה של הזוג או חוב פיקטיבי, לא יחולק באופן שווה. החוב יחולק באופן שונה גם כאשר בית המשפט מורה על כך לנוכח נסיבות המקרה.
כיצד מגישים תביעה לחלוקת רכוש בגירושין?
ניתן להגיש תביעת רכוש בשתי דרכים: האחת, תביעה לחלוקת רכוש כחלק מהליך הגירושין, כך שהתביעה תוגש לבית הדין הרבני. השנייה, תביעה לחלוקת רכוש בגירושין לבית הדין לענייני משפחה.
כעקרון, מומלץ להיוועץ עם עורך דין לענייני משפחה שכן מדובר בנושא רגיש וסבוך העשוי להארך זמן רב ולהיות בעל השלכות כלכליות כבדות על אחד מבני הזוג. ליווי משפטי ומקצועי, עשוי להקל על התהליך ולהפוך אותו ליעיל ומהיר יותר.
