בית המשפט העליון קיבל ערעור של עיריית תל אביב וקבע כי חברות הייטק שמשרדיהם יהיו ריקים לא יזכו להפחתה בארנונה שהם משלמים, זאת לאחר שבית המשפט המחוזי, קבע כי כיוון שהנכסים עומדים ריקים יש לחייבם לפי התעריף הנמוך של בית תוכנה.
מדובר במחלוקת בין עיריית ת"א לחברת שובל, שהחזיקה בארבעה נכסים בתל אביב מאוקטובר 2017, אך הנכסים עמדו ריקים מיום החזקתם ועד לחודש יולי 2018. החברה טענה בפני העירייה כי היא זכאית לפטור מתשלום ארנונה בגין חלק מאחד הנכסים, אשר נוכח שיפוצים שהתקיימו בו לא היה ראוי לשימוש במשך אותה תקופה, ובנוסף כי הסיווג הזול ביותר לנכסים בעודם ריקים הוא סיווג המשנה "בית תוכנה", חלף הסיווג השיורי "בניינים שאינם משמשים למגורים, לרבות משרדים, שירותים ומסחר", כפי שסיווגם מנהל הארנונה.
5 שנות דיונים
בעקבות סירוב העירייה, פנתה החברה לבית המשפט המחוזי שקבע כי כיוון שהנכסים עומדים ריקים יש לחייבם לפי התעריף הנמוך של בית תוכנה. בית המשפט עמד על כך שלצורך בחינת הסיווג הזול ביותר של נכס ריק יש לבחון את כלל השימושים האפשריים לנכס, קרי השימושים שאינם עומדים בניגוד להיתר הבנייה.
עיריית ת"א לא ויתרה ופנתה לבית המשפט העליון, שם הרכב השופטים הפך את ההחלטה וקבעו כי למרות שהשימוש של בית תוכנה הינו אפשרי ומותר על פי היתר הבניה של הנכס, אין הנכס זכאי ליהנות מסיווג זול של בית תוכנה כאשר הוא עומד ריק.
בהחלטתם ציינו השופטים כי הסיווג הנמוך לחברות הייטק נועד להגשים מדיניות שתעודד הקמת מפעלי הייטק בתחומה של הרשות. זאת, על רקע התחרות הקיימת בין רשויות מקומיות על הפעלת נכסים מסוג זה, ומתוך התפיסה שבכך יהיה להשפיע על רווחתה הכלכלית של הרשות – הן באמצעות יצירת מקומות עבודה וקידום התעסוקה המקומית, הן באמצעות משיכת אוכלוסייה אמידה לתחומיה. אולם, ציינו השופטים, כאשר אין כל שימוש בנכס ולמרות שהיתר הבנייה מתיר זאת, לא קיימת הצדקה לחייב נכס ריק בתעריף מופחת של בית תוכנה, כיוון שמטרתו של הסיווג המוזל אינה מתקיימת בנכס ריק.
