החברה להגנת הטבע הגישה עתירה לבג"צ נגד שר האנרגיה והתשתיות, ישראל כץ, משרד האנרגיה והתשתיות והממונה על עניני הנפט במשרד, בה היא מבקשת מבית המשפט, לבטל את ההליך התחרותי הרביעי, לשיווק רישיונות חדשים לחיפושי גז, בשטח של כ-6,000 קמ"ר, בים התיכון.
לטענת החברה להגנת הטבע, ההליך פורסם ללא תשתית עובדתית נאותה, ללא ניתוח השפעות המהלך על יעדי האקלים, מבלי שנבחנה התועלת הכלכלית לציבור, או שנבדקה הפגיעה הצפויה בערכים סביבתיים בים.
במקביל, מבקשת החברה להגנת הטבע, שכל מהלך של פתיחת שטחים חדשים לחיפושי גז, ילווה בבחינה עדכנית של הימצאות בתי גידול רגישים בשטח, וגריעת אזורים בעלי חשיבות אקולוגית, מהשטחים המיועדים לשיווק לחיפושי גז חדשים (בייחוד שטח E, שבו קיימים בתי גידול רגישים, בקרקעית הים ואשר מצוי בסמיכות לאזורים ימיים רגישים, כמו שמורת "גלישת פלמחים").
ההחלטה לצאת לחיפושי גז חדשים, בשטחים ימיים בהיקף עצום, של כ – 6,000 קמ"ר, בים התיכון, מומשה עד כה בהליך מקדמי בלבד, כאשר המכרז הסופי, צפוי להתפרסם בקרוב, ומכאן העתירה שהוגשה.
"העתירה אינה עוסקת בהפקת גז שכבר נתגלה ובניצולו, אלא אך ורק נגד ההחלטה לקדם מכרז נרחב, לחיפושי מאגרי גז חדשים, על שטח עצום, באזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל", נכתב בעתירה.
השערות ללא עובדות
"החשש המרכזי בהקשר זה, הינו כי השקעה חדשה ומאסיבית של מדינת ישראל, באנרגיה פוסילית, תכשיל את האסטרטגיה האקלימית של מדינת ישראל, תפגע במאמצי שמירת הטבע בים התיכון, ואף תהא הימור כלכלי מסוכן, אשר עלול לפגוע בציבור. ההחלטה על פתיחת הים התיכון לחיפושי גז חדשים, אינה מתיישבת עם הדרישה כי החלטה מסוג זה, תתבסס על תשתית מידע מקצועית ועובדתית נאותה".
על פי החברה להגנת הטבע, "התשתית העובדתית", אותה הציג משרד האנרגיה, בהקשר זה, אינו אלא אוסף של נימוקים, הנחות והשערות, שלא ברור על מה התבססו, בעוד שעובדות, נתונים, חוות דעת וניתוחים מקצועיים – לא קיימים, במסגרת המידע שהוגש כמענה לבקשת חופש מידע שהוגשה.
האדם הסביר המעיין במידע שמשרד האנרגיה הציג כתשתית עובדתית, אינו יכול להבין באופן ממשי, על מה מבוססות ההנחות וההערכות שעליהן נסמך משרד האנרגיה בהחלטתו.
לא ברור, כיצד החלטה כה משמעותית מבחינה משקית-כלכלית וסביבתית-אקלימית, התקבלה על בסיס כה דל של מידע ונתונים, עד כדי כך שלא עלה בידי משרד האנרגיה להציג חוות דעת מקצועית כלשהי, שנכתבה לצורך ביסוס ההחלטה".
לאור כל אלה, סבורה החברה להגנת הטבע, כי ישנם פגמים מינהליים ברורים ומובהקים וחוסרים דרמטיים, בתשתית העובדתית, עליה התבסס המשרד, בפרסום המכרז והיא מבקשת מבית המשפט להורות על מניעת פרסום המכרז הסופי, ובכל מקרה – חיוב משרד האנרגיה, ליידע את כל הצדדים המעוניינים, בדבר הגשת העתירה.
