רשמת כינוס נכסים בהוצאה לפועל, דיאנה פסו-ואגו, חייבה כונסי נכסים שמונו בתיק פירוק שיתוף בפיצוי האישה בסך 30 אלף שקלים מאחר שנקבע כי גרמו לה נזקים בהתנהלותם וכן הוטלו עליהם הוצאות בסך 5,000 שקלים.
האישה הגישה בקשה לחייב את כונסי הנכסים בנזקים שנגרמו לה, כאשר לדבריה, התנהלותם אילצה אותה לשכור שירותי עורך דין ולנקוט הליכים מיותרים, שניתן היה לחסוך אותה, לו התנהלו כנדרש.
המדובר בתיק פירוק שיתוף של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, שהורה על פירוק שיתוף זכויות הצדדים, בני זוג לשעבר.
התיק הועבר מבית משפט לענייני משפחה, כאשר ניתנה לצדדים אפשרות למכור הנכס מחוץ לתיק. משלא הצליחו, האישה פתחה תיק בהוצאה לפועל.
לאחר שנעשו ניסיונות למכר וגם ניסיון של האישה לרכוש את חלקו של האיש, הרשמת אישרה מכר החלק של האיש לידי האישה.
כאמור בהחלטת הרשמת, לטענת האישה, הכונסים מעלו בתפקידם ולא הגנו על האינטרסים שלה, כצד להליך, פעלו בניגוד להסכמות, לרבות בסוגיית היטל ההשבחה, כאשר פעלו בניגוד להסכמות ושילמו אך 50% מההיטל ובשל כך גרמו להגשת בקשות רבות על ידי האישה וזאת בחוסר תום לב, תוך ניסיון לגלגל את האשם לפתחו של רשם ההוצאה לפועל.
עוד טענה, כי הכונסים לא השאירו בידיהם הסכום הנדרש לתשלום ולמרות התראה חוזרת ונשנית מצד ב"כ האישה, חילקו הכספים במודע ללא שנותר סכום שיהא בו כדי לשלם את המס.
הכונסים מנגד טענו, שהאישה הכשילה בעצמה ניסיונותיו של האיש למכור את הנכס בעצמו, כפי הוראות פסק הדין והכשילה ביקורים, כאשר בטרם התקיימה ההתמחרות, נפגשו הצדדים והאיש הציע לאישה לרכוש את חלקו, אך בסופו של דבר לא הגיעו להסכמות.
כונסת הנכסים שבה וטענה, כי אין כל פסול בהיותה אחייניתו של האיש.
לדברי הרשמת בהחלטתה, השאלה הדורשת הכרעה היא, האם ההפרות אותן מייחסת האישה לכונסים, מהוות הפרות של חובותיהם, בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל, לפיהן "כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה ראש ההוצאה לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב, כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים וחשבונות לראש ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו ראש ההוצאה לפועל. כונס הנכסים ימסור למוציא לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או בהוראה מיוחדת".
טעם לפגם
עוד נקבע בחוק, כי "כונס נכסים אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי פרק זה, רשאי ראש ההוצאה לפועל לחייבו בפיצוי הנזק שגרם בכך, ורשאי הוא להורות על חילוט הערובה שנתן כונס הנכסים, כולה או מקצתה, לשם סילוק המגיע ממנו".
הרשמת הוסיפה, כי לכונסים תפקיד חשוב ואחריות לא מבוטלת, לפעול לטובת כלל הצדדים, עת פועלים הם בשם המותב ומחויבים הם, להתנהל באופן אובייקטיבי ובנאמנות, לאורך כל ההליך כולו. כמו כן, הפסיקה קבעה, כי כונס הנכסים אינו סוכנו או שלוחו של הנושה המובטח או של הזוכה, אלא פקידו של בית המשפט בלבד.
אשר לטענתה של הכונסת, כי אין כל פסול בהיותה אחייניתו של האיש, ציינה הרשמת, כי דינה להידחות. "הובהר, בהחלטה מנומקת, כי קיימת רלוונטיות מובהקת, לעניין היחסים המשפחתיים, של הכונסת עם מי מבעלי הדין, וכי הכונסים הפרו חובתם בהליך, עת בחרו לא ליידע המותב בעניין זה. הודגש, כי אין מקום להתיר מינוי של בעל תפקיד, הוא קרוב משפחה, של מי מבעלי הזכויות או מבעלי הדין, עת מעת מינוי זה, אין עוד בעל התפקיד, מייצג את מי מהצדדים ועת נדרש להתנהלות ניטראלית ולו למראית עין".
הרשמת קבעה, כי על כונס הנכסים חלה חובה לפעול כעושה דברו של רשם ההוצל"פ בבחינת "officer of the court", וכי ההחלטות שניתנו בעניין תשלום היטל ההשבחה אינן בבחינת החלטה טכנית אלא עסקינן בהחלטה מהותית אשר היה על הכונסים למלא ללא כחל וסרק.
"אין ספק כי הכונסים לא צייתו להוראות שניתנו בהחלטותיי לדאוג, כי האיש יישא במלוא תשלום היטל ההשבחה, במועד, והתעלמו מהן זמן רב, וכשבחרו להשיב, עשו כן בחוסר תום לב, עת טענו שהאיש שילם את חלקו בהיטל ההשבחה ודי בכך, בעוד ידעו כי החובות כפי הסכם המכר והסכמות הצדדים בדיון שהתקיים. ברי שבהתנהלות הכונסים יש טעם לפגם, והיה בה להפר את הוראות המותב, והוראות הסכם המכר עליו חתמו הכונסים, ולכן הן מהוות מפרה בהתאם לסעיף 54 לחוק".
